בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

סיפור לידת בזק מוצלחת מפי הדולה רחל פקמן, או כמה טוב כשיודעים את כללי הזהב ללידת בזק בטוחה

 גרסת הדפסה   
 
מאת: רחל פקמן

רותי יקרה

...לפני כמה ימים ליוויתי לידה מדהימה כאשר תינוקת נולדה בבית כי פשוט לא הספקנו להגיע לבית החולים.
התיקים כבר היו באוטו, כולנו לבושים ליציאה ואז - היולדת אומרת שהיא לא יכולה ללכת לשום מקום.
ההנחיות שלך, הדיוק וההסבר הפשוט עשו את כל ההבדל מבחינתי. 
הרגשתי שלווה, הרגשתי שאני מודעת למה צריך לעשות.
ברוך השם הכל עבר בשלום, הייתה לידה מדהימה וצוות המד"א הגיע 7 דקות אחרי שהתינוקת הייתה בחוץ. 
חתכו את חבל הטבור, ונסענו לבית יולדות להמשך הפעילות...
אז תודה לך!
רחל
סיפור הלידה
 
הטלפון שלי מצלצל בצילצול המיוחד ששמור ללידות בלבד. השעה 20:00. 
- אני קצת בצירים אבל נראה שזה בכיוון, את יכולה לבוא? 
מגיעה לרעננה ב-20:45. מוזיקה שקטה, אורות נעימים, ילדה בת השנתיים בדיוק נרדמה וא' מחייכת חיוך מקסים - כמה טוב שהגעת. 
כעבור כמה דקות מגיע אח של בעלה - מטפל בטווינה. סוכם מראש שיגיע לעזור לה, מה שלא התאפשר בלידה הקודמת. עושה טיפול של כ-7 דקות ואומר לה שהכל בסדר. חיבוק אוהב, בהצלחה לכם.
הצירים מכל 10 דקות לאחר הטיפול הופכים לכל 7 דקות. צירים מעולים, מדויקים, לא קצרים מדי ולא ארוכים מדי. א' מתמודדת מדהים, נושמת, מאפשרת לציר לעבור דרכה, מרגישה את התינוקת כל הזמן. מבקשת מבעלה שרק יתפלל ושזה הכי חשוב לה. 
נכנסים למקלחת והצירים כבר כל 5 דקות. "אני מרגישה את התינוק בין הרגליים" - "את רוצה שנצא לבית חולים?" - "אני לא מסוגלת לזוז מכאן, לא יכולה לחשוב על מדרגות ורכב"
הבית במרחק 10 דקות נסיעה מ"מאיר". מחליטים להתקשר ולהתייעץ. א' מתחילה להרגיש לחץ בזמן ציר. במיון יולדות ממליצים לבוא. אנחנו מבינים שאין שום סיכוי שא' עוזבת את הבית. מתקשרים למד"א. הכל נעשה ברוגע מפליא, בשקט וכבוד לתינוקת שבדרך. מוקדנית של מד"א ממליצה לסגור את החלונות בבית שלא יהיה קר ורוצה להדריך את הבעל איך לבדוק פתיחה. "לא נראה לי שאפשר לבדוק כי הראש כבר בחוץ" הוא אומר לה.
א' אומרת "אני מרגישה שהיא יוצאת" ופשוט יורדת לעמידת שש. אני עוזרת לה לעבור למזרון שכבר נמצא לידה על הרצפה. היא לא מפחדת. היא מרוכזת ומופנמת. "בבקשה תביא לנו מגבות ושמיכות" אני מבקשת מבעלה המקסים. 
באותו רגע נכנסת הסבתא שהייתה אמורה לשמור על הילדה הגדולה כשאנו נוסעים לבית יולדות. היא מבינה מייד מה מתרחש. מתקרבת בשקט. בשניות מסדרת את הבגדים הזרוקים על הרצפה, מנגבת את שלולית המים הצלולים של מי שפיר שפקעו לפני כדקה. 
אני מגישה ידיים ותומכת בראש היוצא. עוד ציר אחד והגוף החמים והחלקלק נפלט לו החוצה. מחזיקה את התינוקת בתוך מגבת. התינוקת משמיעה קול שיותר דומה ל"הנה אני כאן" מאשר לבכי. א' מתיישבת ואנחנו מסדרים סביבה את השמיכות והכריות. סבתא המדהימה עוזרת לי להעביר את התינוקת בין רגליה של א' ומניחה את התינוקת על אמא.
מד"א מגיעים 7 דקות אחרי הלידה. מכניסים בשקט ומברכים את היולדת. 3 גברים ואישה אחת שבחיוך רך מספרת שגם היא את הלידה הרביעית שלה לא הספיקה להגיע לבית יולדות וילדה בבית. ושהכל בסדר.
לאט לאט עוזרים לא' להתיישב על כסא-מיטה ומורידים אותה למטה לאמבולנס המחומם. אני מחזיקה את התינוקת ונוסעת איתה. הסבתא נשארת לסדר את הבית ולשמור על האחות הגדולה. האבא נוסע לבית חולים עם הרכב. מגיעים כמעט באותו זמן.
עד כאן הסיפור המדהים של אתמול בלילה. 
אני לא רוצה לספר על מה היה אחרי זה ב"מאיר". רק אגיד שא' אמרה לי - תראי איך שמרו עלי שלא אצטרך להתמודד עם זה ואוכל פשוט ללדת.
ברוכה הבאה לעולם נשמה טהורה. "היום בו נולדת זהו יום בו החליט הקב"ה שהעולם לא יכול יותר בלעדיך". שיהיה רק טוב

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש