את ההריון הראשון שלי קיבלתי בשמחה רבה. היה לי ברור שאני דואגת לעצמי היטב בהריון עצמו – אוכלת טוב, שוחה, צועדת, מקבלת טיפולים במסאז'ים ובכירופרקטיקה לפי הצורך – אולם לגבי הלידה לא היתה לי תפיסה מגובשת. מעולם לא עברתי תהליך של לידה, אז איך אוכל לדעת מה ארגיש ואיך אתמודד? שמרתי על "ראש פתוח" וגישה סקרנית. מפאת סקרנותי והרצון לדעת כמה שיותר, היה לי ברור שארצה לקחת קורס הכנה ללידה. התייעצתי עם רופא הנשים שלי לגבי קורסי הכנה והוא "הרגיע" אותי ואמר (באנגלית, גרנו אז בארה"ב): "את פשוט תופיעי, ואנחנו כבר נדאג להמשך...". ידעתי שאני מחפשת חוויה אחרת בה אהיה נוכחת פעילה ולא אחת שמופיעה ודואגים לה....קיבלתי המלצה לפנות לשיטת ברדלי® ללידה טבעית בתמיכת בן-הזוג ( HUSBAND COACHED CHILDBIRTH ). קצת חששתי מה"טבעית" כי לא רציתי להתחייב לכאן או לכאן, אבל אהבתי את התפיסה הבסיסית שרואה בלידה תהליך טבעי ובריא שיכול להתאפשר בזכות הריון בריא והכנת הגוף, הרגש והנפש לחוויית הלידה. כיוון שאני תרפיסטית בתנועה וריקוד, חוויית הלידה נראתה לי כפסגת החיבור בין הגוף לנפש. כמו כן אהבתי את המקום המרכזי שניתן לבן-הזוג שהופך למעשה להיות תומך לידה לכל דבר. בפגישה הראשונה של הקורס, בן-זוגי אמר שהוא שמח שאני היא זו שעומדת לעבור את הלידה ולא הוא, והמורה השיבה שלא ישמח יותר מדי כי הוא יעבוד הרבה יותר קשה ממני...
קצת היסטוריה
שיטת ברדלי® – אחת מהשיטות המרכזיות והנפוצות בארה"ב ב-50 השנים האחרונות – קרויה על שם אבי השיטה, ד"ר רוברט ברדלי. ברדלי גדל בחווה, וכילד היה עד להמלטות רבות. ברבות השנים, כשהפך לרופא מיילד והגיע לעבוד בבתי-החולים, הוא נחרד ממראות הלידה בחדרי הלידה, שעמדו בסתירה גמורה ללידות (המלטות) להן היה עד כילד. בעוד שבחווה חיות ממשפחת היונקים (בעלות דם חם כמונו) המליטו בפרטיות, בשקט ובריכוז, ובדרך כלל ללא התערבות מיוחדת, בבתי החולים (בשנות ה-40) היו הנשים היסטריות, צועקות, מטושטשות ומסוממות – היה נהוג אז "לכבד" את היולדת בקוקטיילים של תרופות – וכפי שמעידות זעקותיהן, זה לא עזר להקל על המצב. בעוד שבמאה ה-19 כל הלידות היו לידות בית בליווי מיילדת, במאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית והקמת בתי-החולים הפכו לידות טבעיות למושג הולך ונעלם. ד"ר ברדלי חשב שלמרות שמוֹתר האדם מן הבהמה, מוּתר לאדם ללמוד מן הבהמה....
ד"ר ברדלי החל להדריך את האחיות בבית החולים בו עבד – בכל פעם שמי מהן הייתה בהריון, הוא היה מדריך אותה ומכין אותה ללידה: הוא לימד אותן להרפות, לנשום באופן טבעי, להקשיב לגופן, להאמין ביכולתן המולדת ללדת, ובעצם לחקות את אותן בהמות ממליטות הנראות כישנות (עיניים עצומות, גוף רפוי וכו'). והנה, אותן אחיות עמן עבד ד"ר ברדלי, ילדו בלידה טבעית בהצלחה גדולה. לנוכח התודה הנרגשת והאהבה שרחשו לו האחיות היולדות בעקבות הדרכתו ותמיכתו באירוע המרגש ביותר בחייהן והחווייה הנפלאה שעברו, נבוך ד"ר ברדלי: מה פתאום שהוא יקבל את כל התודה וההערכה ולא אבי היילוד, הפרטנר הטבעי והאינטימי של האם? וכך, אחרי מאבקים קשים שהגיעו עד בתי- המשפט, הצליח ד"ר ברדלי, בצעד היסטורי, לאפשר את כניסת האבות לחדרי הלידה.
אחרי שנים של הוראת השיטה והרצאות ברחבי ארה"ב, הוקמה האקדמיה ללידה טבעית בהדרכת הבעל (THE ACADEMY OF HUSBAND COACHED CHILDBIRTH). האקדמיה מכשירה מאות מורים בכל שנה (כותבת שורות אלו היא המורה הראשונה בישראל לשיטת ברדלי®). לאקדמיה נתונים סטטיסטים מרשימים על היולדות באמצעות השיטה המצביעים על כ-87.7% לידות וגינאליות טבעיות (כלומר ללא קבלת תרופות כלשהן), ועל כ-9% לידות קיסריות (שזה כמחצית מהממוצע הארצי האמריקאי).
עיקרי השיטה
יופיה ועוצמתה של שיטת ברדלי®, בפשטותה. עם זאת, השיטה מעמיקה מאד ויסודית. היא מיועדת לאנשים שרוצים לדעת ולהיות מעורבים מלאים בתהליכי ההריון והלידה. על מנת להגיע מוכנים היטב ללידה טבעית, יש להתרכז בחמש נקודות עיקריות: תרגילים, תזונה, הימנעות, צבירת ידע והרפיה.
אתחיל מהרפיה, שהיא המפתח ללידה טבעית על פי שיטת ברדלי®. מדובר בשלושה סוגי הרפיה: הרפיה גופנית, הרפיה מנטלית/מחשבתית והרפיה רגשית. בכל שיעור לומדים שיטת הרפיה אחרת כאשר בן-הזוג לומד כיצד להנחות את בת-זוגו בתרגילי ההרפיה השונים. בני הזוג מתבקשים לתרגל את ההרפיות בבית. תרגול שוטף בבית מאד חשוב – עם הזמן ועם התרגול האישה מתחילה להגיב באופן אוטומטי להנחיית ההרפיה. מספיק לה רק לשמוע את קולו של בן-זוגה המתחיל להנחות, וכבר הגוף מותנה להרפות. כך, כשמגיע רגע האמת, עבודת ההרפיה כבר טבועה בה עמוק. מחקרים הוכיחו את יעילות ההרפיה בהורדת תחושת הכאב באופן פיזי ממשי. כשאנו מרפות, אנו מנטרלות את הורמוני הסטרס השונים אשר הגוף מייצר במהלך אירועים תובעניים (כגון לידה), ביניהם גם אדרנלין, ובכך מתאפשרת פעילות מקסימלית של ההורמונים המרגיעים, כגון אנדורפינים הידועים כמשככי כאב טבעיים.
תרגילים- במפגשים הראשונים נלמדים תרגילים מיוחדים לתקופת ההריון ולהכשרת הגוף ללידה. התרגילים פשוטים ומכוונים להגמיש ולחזק את שרירי הירך ופנים הירך כהכנה לשלב השני בלידה (שלב הלחיצות), לשחרר גב תחתון, לתרגל את שריר רצפת האגן ועוד. את התרגילים הנלמדים יש לתרגל באופן יום יומי. בנוסף מומלצת פעילות גופנית מתונה כגון שחייה והליכה.
תזונה – נושא זה מקבל דגש מיוחד. שיטת ברדלי® ממליצה על דיאטה מאוזנת עם דגש מיוחד על כמות מספקת של חלבונים. הרכב הדיאטה, כמויות החלבונים וכן חשיבותו כל מרכיב ומרכיב מפורטים בשיעור. ההמלצה להרכב הדיאטה היומי לנשים בהריון מתבסס על מחקריו של ד"ר טום ברואר שגילה שקיים קשר ישיר בין כמות נאותה של חלבונים ובין הפחתת הסיכון ללקות ברעלת הריון ועוד מצבי סיכון הקשורים בהריון ולידה. גם נושא תזונת התינוק – שהיא ההנקה כמובן – נלמד בהרחבה (לאחרונה קיבלו נשיאי האקדמיה לשיטת ברדלי® פרס מיוחד מטעם ארגון ההנקה העולמי לה לצ'ה על מפעל חייהם החשוב לקידום הנושא של לידות טבעיות והנקה).
הימנעות מדברים אשר עשויים להזיק לאשה ולעובר ובכלל זה סמים, סיגריות, תרופות, חומרי שימור, צבעי מאכל, חומרי ניקוי, ועוד. בנוסף, נידונים הליכים רפואיים שונים המוצעים במהלך ההריון ובמהלך הלידה על יתרונותיהם, חסרונותיהם והאלטרנטיבות הטבעיות העומדות מולם.
צבירת ידע – בשיעורים לומדים על הפיזיולוגיה של ההריון ועל השלבים השונים בלידה. כל שלב בלידה נלמד לעומקו – סוגי הצירים, תכיפות, תדירות, כיצד לתזמן צירים, ומה לעשות בכל שלב – מה תפקיד תומך הלידה/בן הזוג, ומה על היולדת לעשות. בשיטת ברדלי® אנו מאמינים שידע הוא כוח. על-מנת שנהיה ראויים להיות בעמדה של כוח ולקיחת אחריות, עלינו לבוא מוכנים היטב ללידה: להכיר מושגים הקשורים בלידה, להכיר פרוצדורות רפואיות על מעלותיהן וחסרונותיהן, להכיר אלטרנטיבות מקובלות להליכים הרפואיים הסטנדרטים, לדעת לשאול את השאלות הנכונות, לא לקבל שום החלטה לפני קבלת תשובות מספקות, לדעת שאפשר ושזו אף זכותנו, להגיד "לא" להליך שלא נראה לנו, וגם להיעזר ברפואה כשבאמת צריך. בשיטת ברדלי® מושם דגש רב על "צרכנות נבונה" (CONSUMERISM), תפיסה אמריקאית שכדאי ללמוד ממנה. הכוונה בכך היא שאנו צריכים להיות צרכנים של שרותי הרופאים ובתי-החולים ולא מריונטות בידיהם. בתי החולים מקבלים הרבה כסף עבור כל יולדת, וכידוע בעולמנו המערבי – כסף הוא כוח. כצרכניות, בידינו הכח לחזק או להחליש את בתי-החולים השונים, בידינו הבחירה. תפיסה זו שמה אותנו בעמדה אקטיבית, בניגוד לעמדה הפסיבית, שבה מצאו ועדיין מוצאות עצמן יולדות רבות – על הגב, רגליים למעלה, מחוברות למוניטור ולצינורות אינפוזיה שונים, "עכשיו נפקע לך ת'מים, עכשיו נזרז, עכשיו תדחפי, המוניטור מראה שיש ציר"...
כצרכניות נבונות ומודעות, עלינו להגיע ללידה עם תכנית לידה המפרטת את כל מה שהיינו רוצות ולא רוצות במהלך הלידה ולאחריה. חשוב מאד להיכנס לדיאלוג בנוגע לתכנית הלידה עם הרופא/המיילדת/הצוות הרפואי, ולוודא שמה שאתם מבקשים אכן אפשרי במקום הלידה המסוים אותו בחרתם. כצרכנים נבונים זכותנו (וחובתנו) לתאם בין תכנית הלידה שלנו, המייצגת את הדברים החשובים לנו באמת, לבין בית חולים אשר מוכן לאפשר לנו ליישם את תכניתנו (כל עוד הכל מתנהל כשורה כמובן). בשיעורים מוקדש זמן להנחיות מפורטות על יצירת תכנית לידה: איך מנסחים, מה כוללים, איך בוחרים מה חשוב יותר ומה חשוב פחות (מאד אישי כמובן), מה ההשלכות של הבחירות שלנו. דרך תהליך יצירת תכנית הלידה כל זוג עובר תהליך חשוב של חשיבה מעמיקה המתבססת על ידע, קבלת החלטות משותפות ולקיחת אחריות על האירוע החשוב בחייהם.
בוגרי שיטת ברדלי® מגיעים ללידה מוכנים ומודעים, הם יודעים מה הם רוצים ויודעים לעמוד על שלהם באסרטיביות. עם זאת, האג'נדה של בתי-החולים לא תמיד עולה בקנה אחד עם האג'נדה של הזוג היולד. לבית החולים, כמוסד המחויב לרווחיות, יש שיקולים של כסף, זמן, פוליטיקה, תועלת, וכו'. למשל, אג'נדה של תחלופה שוטפת של מיטות מטעמים כלכליים עלולה להביא למדיניות גורפת של מתן זירוז - מדיניות שלא תמיד מביאה בחשבון את הצרכים האינדיבידואלים של כל יולדת. השאיפה שלנו ללידה טבעית שתתנהל בקצב שלה וללא התערבות, גם אם מדובר על שעות ארוכות, עלולה להתנגש בצורך של בית החולים לפנות את המיטה ליולדת הבאה. ישנם בתי-חולים בעלי מדיניות מוצהרת של "ניהול לידה אקטיבי" (לא יולדת אקטיבית, אלא ניהול אקטיבי של המערכת את היולדת), ובל נשכח שגם אם אין זו המדיניות המוצהרת, עדיין זו המציאות בשטח. על כן, למרבה הצער, על הזוג היולד מוטלת האחריות להגן על תהליך הלידה ולהישמר מהתערבויות המוצעות שלא לגופו של עניין (או - לגופה של יולדת!) אלא משיקולים זרים. סיטואציה זו, של זוג מושכל בעל דעות ברורות ושאיפה ללידה טבעית מול מערכת שמתנהלת באג'נדה משלה, עלולה להיות קונפליקטואלית. על-מנת להמנע מאווירה של מתח ולוחמנות, שהרי זה כשלעצמו עשוי לחבל בחוויה החיובית של הלידה, מוטלת עלינו האחריות לדאוג לאווירה נעימה במהלך הלידה. הדרך היעילה ביותר להביא אחרים להקשיב לך ולשתף עמך פעולה היא בדרכי נועם. על-כן אנו מקדישים זמן בשיעורים לנושא של "תקשורת חיובית" – כיצד לקיים עם צוות בית-החולים תקשורת בונה, מקרבת ונעימה, ועם זאת לקבל מענה על כל שאלותינו ולהיות שותפים מלאים בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע ללידה. מלוא האחריות על נושא התקשורת החיובית אגב, נופלת על בן-הזוג, כיוון שהיולדת שרויה במצב נינוח של הרפיה עמוקה שאסור להפריעה.
אנו מדברים הרבה על לקיחת אחריות של בני-הזוג על ההחלטות שהם מקבלים, על בחירת מקום הלידה, הצוות המיילד, יצירת אווירה. אכן, אם נשאיר את האחריות בידי הרופא או בית-החולים אנו עלולות למצוא את עצמנו "שדודות" מחוויית הלידה לה פיללנו. פעמים רבות אני שומעת סיפורי לידה של נשים שהגיעו בטוחות ונינוחות ללידה, ללא הכנה מוקדמת כי "לא צריך לעשות עניין מכל דבר...יהיה בסדר", וסיימו את הלידה מבולבלות, כעוסות, לא מבינות מה התפקשש – למה מצאו עצמן מחוברות לכל כך הרבה צינורות, למה לא נתנו להן להסתובב, למה בעצם נזקקו לזירוז. בקורס הכנה ללידה לומדים לדעת שכל התערבות רפואית עשויה לגרור בעקבותיה סדרה של התערבויות נוספות – כמו אפקט הדומינו. קבלת אפידורל למשל, מחייבת חיבור שוטף למוניטור וקבלת עירוי נוזלים, אשר מגבילים את יכולת היולדת לנוע בחופשיות ולהתאים לעצמה את התנוחה הנוחה לה ביותר. כמו כן, ידוע שלאפידורל עשויות להיות השפעות לוואי כגון האטת הצירים אשר תחייב מתן זירוז, ועליית חום אשר יחייב מתן אנטיביוטיקה. עליית חום עלולה להשפיע גם על התינוק, שלעיתים גם הוא ייוולד עם חום וגם עליו יהיה לקבל אנטיביוטיקה (כיוון שלא ברור אם החום אכן הועבר דרך האם או מזיהום כלשהו). אפידורל, זירוז, אנטיביוטיקה... סיפרו את מספר המחטים והצינורות... כמו כן, ידוע והוכח שקבלת אפידורל על כל המתלווה אליו – מוניטור, הגבלת תנועה, החלשות צירים, איבוד תחושה אצל היולדת – פוגע ביכולתה של היולדת להיות פעילה ואפקטיבית בשלב הלחיצות ומעלה את הסיכוי ללידה מכשירנית ולניתוח קיסרי. כל אלו דברים שחשוב וכדאי לדעת לפני קבלת החלטה כלשהי. כמורה, אני מכבדת כל החלטה של יולדת, כל עוד היא באה ממקום של מודעות וידע. זכותנו לבחור, חובתנו לדעת מה ההשלכות האפשריות של הבחירות שלנו.
לקורס ההכנה בשיטת ברדלי® ערך מוסף בהכנת הזוג למסע לעולם ההורות. הזוג לומד לעבוד יחד כצוות – בן-הזוג תומך, מנחה, דואג למילוי צרכי היולדת, ואינו נדחק הצידה או חש מיותר. קבלת אחריות על החלטות חשובות גם היא מכינה היטב להורות – החלטות רבות עוד יהיה עלינו לקבל יחד! הקורס גם כולל מידע על התקופה המיידית שלאחר הלידה.
נקודה אחרונה למחשבה...
אז לקחנו קורס הכנה, התאמנו, שחינו, תרגלנו, אכלנו נכון, קראנו, תכננו ואנו יודעים בדיוק מה אנו אמורים לעשות בכל שלב, מה אנו כן רוצים ומה לא...חשוב מאד לזכור שבסופו של דבר, לידה היא אכן תהליך טבעי, ולטבע תכניות ודרכים משלו. אף כי ההכנה שאנו עושים מגדילה בפירוש את הסיכויים ללידה טבעית מוצלחת, עדיין צריך גם מנה לא מבוטלת של מזל. אם התמזל מזלנו הלידה תתנהל על-פי התכנון וכולם ייצאו מאושרים ומלאי סיפוק. אלא שלעיתים הגוף שלנו מכין לנו הפתעות, לא בהכרח נעימות. עלינו לקבל בתבונה גם את הבלתי מתוכנן. עלינו לזכור שהטכנולוגיה (כולל אפידורל, מוניטיור, עירוי נוזלים, ועוד הליכים מה"רשימה השחורה") היא לא תמיד אויב, ושיש בכוחה לא רק להציל חיים, אלא גם להציל את הלידה מלהפוך לחוויה טראומטית (גם אם בלתי מסוכנת באופן אובייקטיבי). ד"ר ברדלי המשיל את הרופא המיילד למציל בים: כל עוד הכל מתנהל כשורה, אין בו שום צורך, אולם אם מתחילה טביעה – מיד הוא קופץ להציל את המצב עם כל כישוריו!
יש לצאת לחוויית הלידה מצוידים בכל הכלים העומדים לרשותנו ולעשות שימוש נבון בכל כלי וכלי, בהתאם למצבים המשתנים. המטרה העליונה היא תינוק בריא ואם בריאה.
|
