בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

שלום, באתי ללדת, אני חושבת

פרק מתוך הספר האלקטרוני `תלחצי - מיומנה של מיילדת מתחילה`

 גרסת הדפסה   
 
מאת: דנה הופר**

זהו משפט פתיחה די נפוץ בחדר הקבלה שלנו. בדרך כלל האישה שמשתמשת בו נראית בערך כך: אחרי מקלחת (שיער רטוב), תסרוקת נפלאה, איפור קל, תכשיטים, נינוחה ורגועה. בעצם, היא לא ממש נראית בלידה. היא נראית בדרך לבית קפה או לקולנוע.

כשאני מבקשת מבעלה לרדת ולרשום אותה במשרד הקבלה, הוא עונה לי, בקול מתוח ולחוץ "אבל אני לא רוצה לפספס את הלידה!”.

אל תדאג" אני מרגיעה, “נראה לי שיש עוד הרבה זמן ללידה, ולרדת למשרד הקבלה לוקח רק 5 דקות".

אבל כבר ממש כואב לה, בבית היו לה צירים כל 5 דקות!" הוא ממשיך ללחוץ.

האישה מצטרפת ואומרת: ”נכון! הנה עכשיו למשל יש לי ציר נורא כואב".

אני מסתכלת עליה בזמן הציר. היא עדיין נינוחה ומחייכת, הגוף שלה רפוי, היא לא זזה מילימטר, לא מתנשמת, וממשיכה, תוך כדי הציר, לספר לי מתי התחילו הצירים וכמה הם כואבים.

אני לא מתרשמת במיוחד מהציר הכואב, והבעל שמבחין בכך אומר לי:

אל תסתכלי עליה ככה, היא מאוד חזקה".

והאישה מסכימה: “באמת יש לי סף כאב מאוד מאוד גבוה!”.

"נו טוב”, אני מתרצה, למרות שבליבי אני עדיין לא מתרשמת במיוחד. אני בודקת את האישה ומגלה, לתדהמתה המוחלטת, שאין לה שום פתיחה, שום מחיקה ושום כלום.

אבל באמת היו ממש צירים כואבים במשך חצי שעה...” מנסה הבעל בפעם האחרונה.

זה מה שנקרא 'השלב הלטנטי', תחילתה של לידה ואולי רק צירים מדומים. ברוב המקרים המיילדות יכולות לנחש די בקירוב את הפתיחה לפי מראה פניה של היולדת, לפי ההתנהגות שלה בזמן ציר, לפי צורת ההליכה, לפי הקולות שהיא משמיעה, ובעיקר, לפי ההתנהגות שלה כשהיא לא בציר – האם היא דברנית ומוחצנת (שלב לטנטי) או נראית כמי שמצויה בתוך בועה משלה, כבר לא ממש 'בעולם הזה' (לידה פעילה). זה לא ממש מדע מדויק כמובן, אבל הרבה פעמים זה די קרוב. 

עוד יולדת, בלידה ראשונה, מגיעה לביקורת שגרתית של שבוע 40. אני בודקת אותה בדיקה פנימית (“כל כך מיותר" מפטירה לעצמה המיילדת דנה, “הרי ברור שהיא בכלל לא בלידה") ואז אני מגלה, והפעם לתדהמתי, שיש לה פתיחה של 8 סנטימטרים! אני מזכירה לעצמי שיש בנות מזל שאינן חשות כלל בכאבים בלידה...

זהו עבורי שיעור בצניעות.

____________________________________________________________________________________

כמה מילים על שלבי הלידה הלידה נחלקת לשלושה שלבים: השלב הראשון של הלידה נחלק לשתי פאזות. הפאזה הלטנטית (הרדומה) של הלידה שעשויה להימשך מספר שעות עד מספר ימים ומאופיינת בצירים קצרים, לא סדירים ולא מאוד כואבים (ברוב המקרים לפחות). הפאזה הלטנטית גורמת לפתיחה של 3 - 4 סנטימטרים. הפאזה הפעילה נמשכת לרוב מספר שעות, התקדמות הפתיחה מהירה יותר (בממוצע 1-1.5 סנטימטרים בשעה), הצירים ארוכים, סדירים וכואבים יותר. לקראת סיום הפאזה הפעילה ההתקדמות לרוב מהירה וסוערת וזה נקרא שלב המעבר. הפאזה הפעילה של הלידה מסתיימת בפתיחה מלאה.

השלב השני של הלידה מתחיל בפתיחה מלאה ומסתיים עם יציאת התינוק. זהו שלב 'צירי הלחץ' שבו האישה מתחילה להרגיש צורך ללחוץ החוצה את התינוק. לעיתים ישנה פתיחה מלאה אך התינוק עדיין גבוה יחסית והאישה אינה מרגישה כל צורך ללחוץ. במקרה כזה יש להמתין עד לתחושת הלחץ.

השלב השלישי של הלידה מתחיל לאחר יציאת התינוק ומסתיים עם יציאת השלייה, ולרוב נמשך מספר דקות  

אישה מטופחת להפליא נכנסת בשלווה לקבלה. אני מתרשמת עמוקות מתסרוקתה המושלמת, מן האיפור העדין. היא מבושמת, לאוזניה זוג עגילי פנינה קטנים, והיא לבושה בגדים מגוהצים ויפים ונועלת נעלי עקב. השעה היא חמש בבוקר כך שכל זה קצת מוזר.

יש לה צירים וזו לידתה הרביעית. אני מנסה לנחש מאיפה היא הגיעה לבושה כל כך יפה, אולי מאיזה אירוע חגיגי שנגמר מאוחר מאוד בלילה? אולי המטוס שלה בדיוק נחת? לא יכולתי לחשוב על שום אפשרות מתקבלת על הדעת, אבל תוך כמה דקות התעלומה נפתרה, כי היא סיפרה שהיא ישנה, ופתאום ירדו לה המים אז היא התלבשה ובאה ישר לחדר לידה.

טוב, אמרתי לעצמי, יש אנשים שמתלבשים יפה בכל פעם שהם יוצאים מן הבית.

אחרי שבדקתי אותה הסתבר שהיא בלידה פעילה ויש לה פתיחה של 5 סנטימטרים. היא לא נראתה כאובה במיוחד למרות הפתיחה הגדולה והצירים הצפופים במוניטור. כשאמרתי לה את זה היא אישרה את דבריי ואמרה שאכן לא ממש כואב לה עדיין, אבל מניסיונה מהלידות הקודמות זה כן יכאב בהמשך ולכן היא רוצה אפידורל עכשיו. שאלתי אותה אם היא רוצה אולי לנסות להמשיך בלידה טבעית, אבל היא צחקה ואמרה שעוד מעט היא תתחיל להתנהג כמו כלבה, ותנבח על כולם, ואחר כך היא תתחיל להתנהג כמו חתולה ותיילל ותבכה והיא חושבת שהיא מעדיפה להישאר בן אדם וללדת בצורה נורמלית.

זה היה מאוד משכנע ומייד הוזמן מרדים והאפידורל נעשה, ובכל אותו הזמן האישה היתה רגועה לחלוטין, מטופחת ואלגנטית ממש כפי שראיתיה לראשונה. אחרי שהמרדים הלך דיברנו קצת והיא סיפרה לי שהיא רופאת משפחה בקופת חולים, וממש יכולתי לדמיין אותה רושמת מרשמים ובודקת חולים, בדיוק באותם בגדים ובאותה תסרוקת יפה.

הלידה התקדמה במהירות רבה (כזכור – לידה רביעית) ותוך פחות מחצי שעה מאז שנעשה אפידורל היא ילדה. היא כמעט ולא לחצה בכלל, או לפחות אי אפשר היה לראות שהיא לוחצת כי הכל נעשה באופן אלגנטי ביותר, וכשהתינוק נולד הקפדתי לנגבו היטב לפני שהנחתי אותו עליה. היתה התרגשות גדולה בחדר, היא ובעלה שמחו מאוד וכשנשלפה המצלמה והצעתי לצלם אותם, האישה ביקשה מבעלה את תיק היד שלה, הוציאה מתוכו מראה קטנה ומסרק, סידרה את שיערה, משחה שפתיה באודם ורק אז קיבלתי אור ירוק לצלם.

זה היה קצת מצחיק, קצת מוזר, אבל איך שהוא זה גם היה בתואם מושלם. האישה ילדה כמו שהיא חיה* וזה היה לגמרי נכון עבורה, ולכן גם לגמרי נכון עבורי.

_______________________________________________________________________

*גייל פטרסון, בספרה Birthing Normally, כותבת כי נשים יולדות באותו אופן שבו הן חיות. 

 

**דנה הופר היא מיילדת שמחה בבי"ח פוריה שבצפון

דוא"ל hoffer.dana@gmail.com ובפייסבוק

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש