כן, אני אהיה שם. כן, אני סובלת מאוד מנטל הקיצוצים, וכל קיצוץ קטן הוא כמו פצע פתוח. קשה לגדל ילד לבד, אפילו אם זה "מבחירה". קשה היה גם ללדת אותו לבד, לבד בחדר הלידה- כאשר כל כך מתבקש היה לקחת דולה, או מיילדת פרטית, אבל הכסף מאין? אה, נכון, יש סדרי עדיפויות ודאי תגדנה לי. האמנם? האם הלידה שלי והנוחות חשובה יותר מאשר החיתולים והבגדים והצעצועים והתשלום למטפלת של ילדי? אז בשם מי את צועדת נירית? בשם השר"פ? בשם היולדות המיוחסות של תל השומר שנמנע מהן לקחת מיילדת פרטית בתנאים מפנקים שאני יכולה רק לחלום עליהם?
לא ממש הבנתי את תפיסת הטרמפ הזו.
כן, אני אהיה שם, אבל לא בשם המאבק שלכן. בשם המאבק היומיומי שלי, ושל אחרות כמוני שחידוש השר"פ הוא בבחינת כוסות רוח להן.
בכל מקרה שיהיה בהצלחה.
נ.ב. אני יודעת שנשים קוראות ללדת לא התכוונו להיות מובילות המאבק לחידוש השר"פ בלידה בלבד אלא להטבת תנאי הלידה בכלל, אבל כשרואים מי השותפים שלכן (תל השומר) קשה שלא להריח ריח מעט לא נעים, למרות שאולי חשוב שיהיה בן ברית שכזה באמתחת. כשר? אולי. אבל מסריח.
|
תוכן התגובה:
|