ירון: קנדידה היא פטריה שצורתה תאי- שמר (לא יוצרת קורים); היא נפוצה בסביבתנו מאד, בקרקע, במזון, ונמצאת בשיעור כלשהו על גופנו ובחללים הלכאורה פנימיים כמו הואגינה ומערכת העיכול. מערכות החיסון, בתגבור חידקי המעי, מתמודות מצויין עם הפטריה, וקיומה בכמויות הנורמליות לא מפריע. אם מסיבות כלשהן חלה התרבות קנדידה המונית במישהו- נוצר זיהום עם סימנים מוגדרים: הפרשות לבנות מהואגינה, כאבי בליעה, חום וכד'.
מצטרף לרוח דברי טובה- נאטורופטים העלו את הקנדידה למעמד אל- רע, לפחות רע לכיס המטופלים.
שרה: אין כמוך בדברי חכמה. אם חו"ח אחלה במחלה ממארת מבטיח שאפנה אלייך לטיפול והמלצות. אה, ושאלה: מה קורה כשהממאירות מקורה במערכת החיסון? האם גם אז רצוי לחזק אותה? (ראי שיעורי ההחלמה מלוקמיה בילדים, עבורה הטיפול מחסל זמנית את מערכת החיסון כולה). אה, עוד שאלה: אם תאי הגידול הממאיר צומחים כה מהר, והטיפול (שמה לעשות, חייב להיות אגרסיבי ולצערי אינו ספציפי) דופק את כל התאים שמתרבים מהר (כולל תאי שיער, רירית מע' העכול ומערכת החיסון)- האם לוותר ולהסתפק בהומאופטיה? אנא עני לי ואנסה להביא דברייך לפרסום מדעי עדכני.
אושר!!!!!
|
תוכן התגובה:
|