בבוקר כששיתפתי את אבינועם בשמחת ה-8 שעות שינה, הוא אמר: מה פתאום? הבאתי לך אותו ב11 בלילה!!! לטענתו גם אני היא זו שהחזירה את איתוש למיטה אחרי ההנקה, ואני לא זוכרת כךום (מה שחודשיים ללא שינה עושים לזיכרון...) אז מסתבר שסתם שמחתי, מה רע? ולשחר - אני כן חושבת שאפשר להאריך פרקי זמן, כי יש איזה מעגל חוזר שכזה: אם פרקי הזמן בין ההנקות הם קצרים - אז הארוחות הן קטנות, ומשביעות לפרק זמן קצר. אם לפעמים נוצרת אפילו באופן מלאכותי (כלומר שהתינוק ישן הרבה באופן חד פעמי בגלל נסיעה או סתם סיבה לא נראית לעין) הפסקה ארוכה, אז הארוחה הבאה היא יותר "בןמבסטית" ומשביעה אותו לפרק זמן ארוך נוסף, כ4 שעות. אז דווקא במצבך כדאי לנסות לשבור את המעגל, גם כדי ליצור איתו מערכת יחסים ידידותית והוגנת, ולא תיסכול שבו את מרגישה קצת "קורבן"
|
תוכן התגובה:
|