לפני המסקנה, אני רוצה להדגיש שאני מאמינה עמוקות בהנקה, ובכוונתי להיניק את נומיק עד שימאס לה (או עד הצבא, כפי שאני נאלצת להצהיר מדי פעם...). להנקה יש כמות יתרונות מרשימה עבורה ועבור הקשר בינינו.
לאחר שזה נאמר, אני חייבת לספר שמהתבוננות זהירה באורח החיים שלי ושל אמהות מניקות אחרות, לעומת כאלה שמאכילות מבקבוק, הגעתי למסקנה שילדים יונקים מתעוררים יותר בלילה מילדי בקבוק. נכון, זה לא סטטיסטי ואין קבוצת מדגם וdouble blind וכו', אבל זו מסקנתי. אצלנו, כשנומיק הגיעה לגיל 15 חודש בערך, החלטנו שאין יותר ציצי בלילה. האפשרות פשוט לא קיימת. אם מתעוררים בלילה, פוגשים את אבא עם בקבוק. זה לקח חודש בערך, אבל עבד! בתחילה עברה להתעורר 4-6 פעמים בלילה (שזה הרבה יותר טוב מכל 40 דקות...) ועכשיו ישנה כמו מלאך עד 4:30 (לעיתים מתעוררת, מבקשת בקבוק ונרדמת איתו). ב5:30 יש צ'ופר: הולכים לינוק והלתפנק עוד חצי שעה במיטה של אמא ואבא. לא היה קל לגיא בחודש הזה. הוא צריך לקום מוקדם בבוקר, הוא נוסע הרבה ועובד המון שעות והיה לו מאוד קשה עם השינה המקוטעת, אבל זה עבר ועכשיו יותר טוב לכולם. זה גם לא פתרון אידאלי. הילדה שותה 2-4 בקבוקים בלילה וזה בטוח לא עושה טוב לשיניים. גם החיתול בבוקר מתפוצץ, ולפעמים יש גם תאונות, אבל לפחות חזרנו לישון סוף סוף. הילה, בהיסוס-מה אני מציעה שתנסו גם אתם. גם אני לא רואה את נומיק במשך היום, וחוזרת אליה ב17:00, ויומיים בשבוע גם מאוחר יותר (לפעמים ביומיים האלה אני חוזרת כשהיא כבר ישנה). בכל זאת, אני לא חושבת שחסרה לה אמא. אנחנו מבלות את כל השעות שאפשר ביחד בכיף, היא יונקת כמה ומתי שבא לה בזמן הזה, ואת כל מה שצריך לעשות בבית אני עושה כשהיא הולכת לישון.
|
תוכן התגובה:
|