מניסיוני שלי עם ילדי, הפיצית שלי היא היחידה שישנה איתנו, היחידה שיונקת ללא בקבוק וללא מוצץ כלל, אנחנו אוטוטו בנות 11 חד' ושינה בלילה - יוק. כן, גם מהסטטיסטיקה הלא מיקצועית שלי - 75% מהכנופיה, שקיבלו בקבוק, לקחו מוצץ - ישנו בלילה. הגדולה לילה של 7 שעות לפחות מגיל חודש וחצי, השני עד גיל 5 חד' קם פעם אחת לבקבוק בלילה, ומעבר ל 5 חד' ישן כבר לילה שלם, והשלישית כמו הגדולה. איתם לילה של 7 שעות רצופות היה לילה שנחשב ל"קשה", כי לאחר גיל חצי שנה הם כבר סגרו בין 10 ל 12 שעות שינה רצופות בלילה, ללא תלות בשינה לאורך היום.
הפיצ עושה לי בית ספר. היא ישנה במפוזר בין שעה לשעתיים במהלך היום, נרדמת בלילה לקראת 22:00 ישנה שעתיים רצוף, ואז מתעוררת כל שעה. היא אוכלת מוצקים, ארוחות מלאות ונכבדות, ואני כבר יותר מחצי שנה נכנסת למיטה בחצות, קמה לפעילות מלאה ב 6:30, וסופרת לפחות חמש קימות במהלך הלילה למוציצי.
בלילות האחרונים, החלטתי להתחיל ולנתק את הקשר בין ההרדמות לציצי. אני מניקה אותה ומנסה להרדים אותה עם טפיחות נענועים והימהומים ללא ציצי. אתמול זה עבד. ברגע שהדפוס יתבסס אנסה להוריד את רמת התנודות, עד שתרדם רק כשאני נוכחת לידה. מקווה שברגע ובו ההתניה של ציצי כדרך להרדמות תשבר, היא תלמד להרדם גם לבד, ואז אולי במהלך הלילות בין מחזורים השינה, היא תחזור לישון לבד, ולא תצטרך אותי לשם כך.
הילה, כפי שאת רואה מכמות התגובות, שנת הלילה היא נושא כאוב אצל רבות מאיתנו. אין כאן פיתרון קסם, רק הצעות ניסיונות, אולי מה מההצעות שקיבלת יעבוד אצלכם, אולי דבר לא. אני לא יודעת אם זה מנחם, אך הזמן עובר, הם גדלים, ויגיע יום ובו המלחמות תהינה על להתעורר בבוקר לביה"ס, במקום.
ולירוני, ללמד את טליה להרדם לבד, אין המשמעות להרדם "לבד" אלא ללמד אותה להרדם ללא צורך בציצי, כמובן ועם נוכחותך המלאה. בכל אופן, כדי שיעבוד, תצטרכי את להיות שלמה עם ההחלטה, אחרת חבל על התיסכול שלך ושל הקטנה.
|
תוכן התגובה:
|