הבדיקה לאישור ריפלוקס, היא אמנם לא פולשנית, אבל מאד לא נעימה: צריך לשתות בריום (מערבבים את זה עם פטל כדי שיהיה סביר, אבל זה עדיין לא טעים - עפ"י המבוגרים. בתי, כשהיתה בת שנה בערך, והורעבה לצורך הבדיקה (כן, זה עוד חלק, שעכשיו נזכרתי בו) גמעה בצמא רב. אח"כ מחזיקים אותם מתחת למכשיר די מפחיד, למרות שלא מכאיב, וצריך להחזיק חזק שלא יזוזו.
אצלנו הרופא טען שכיוון שאין בעית משקל, אין צורך לאבחן בוודאות. זה לא ממש משנה אם זה באמת רפלוקס או רק נראה כך. בהמשך התעוררו בעיות נשימה, וכן היה חשוב לאבחן במדויק (לכן עשינו את הבדיקה בסביבות גיל שנה - לדעתי כמה ימים אחרי שהרפלוקס נגמר...). ממליצה לכם להתייעץ לגבי חשיבות הבדיקה.
לגבי תוספת קורנפלור - לא כדאי לתינוקות קטנים מדי. בדיוק בגלל זה המציאו פורמולות מיוחדות, כמו אנפמיל AR (ונדמה לי שגם הנובולק AR למרות שלא מכירה אותו) שהן על בסיס אורז ומיועדות לקטנטנים שפולטים הרבה. אם את מניקה - זה עדיף על הפורמולות המיוחדות, רק אולי צריך לבדוק אם הוא לא רגיש למשהו שאת אוכלת. אנחנו השתמשנו בפורמולה הזאת עד גיל 9 ח', וזה בהחלט שיפר את המצב (לא מנע לחלוטין את הפליטות, אבל שיפר משמעותית).
בעקרון, פליטות ללא בעית עליה במשקל, וללא שיעול תוך כדי אוכל, נחשבות כבעית כביסה בלבד... אצל תינוק המואכל מבקבוק, יתכן שהוא אוכל יותר מדי ופולט "עודפים". צריך לזכור שזה נראה הרבה יותר משמעותי ממה שזה באמת (תנסי לשפוך כפית מים על הרצפה ותראי איך זה נראה. הפליטות מעורבבות גם במיצי קיבה שעוד יותר יוצרים רושם של כמות). אם הוא סובל מהפליטות - כדאי בכל זאת להתייחס.
נושא העלמות הפליטות וחזרתן (בגיל כזה) מעלה לי חשד שמדובר ברגישות למזון מסוים. האם החלפתם? אם את מניקה - שוב, כדאי לבדוק קשר למזון שלך.
עוד דבר שעוזר קצת, זה להאכיל ולהחזיק בזויות כמה שיותר אנכיות.
בסך הכל זה דבר שעובר עם הגיל, חשוב רק לעקוב אחרי נושא של שיעול והתפתחות דלקות ריאות/אסטמה כתוצאה מחדירת מזון לקנה הנשימה, ועליה תקינה במשקל.
|
תוכן התגובה:
|
