שלום לכולן,
הדבר הכי זכור לי שאמרה לי חברה לאחר לידת ביתה הראשונה היה שהיא נורא נהנית וטוב לה, אבל מרגישה מאד לבד. ואני זכרתי והפנמתי. גם אני אדם שאוהב תנועה ואנשים ו"אקשן" ולכן מאד השתדלתי להכריח את עצמי לצאת - באוטו, ברגל, למקום מוגדר או אנשים שקבעתי איתם מראש, או סתם לסיבוב. ולאט לאט למדתי שאני יכולה להניק בחוץ, וזה בסדר. יש מקומות יותר סבלניים לזה (קניונים עם פינות הנקה נאות, כמו שבעת הכוכבים) ומקומות שבהם תרגישו שצריך "להתעטף", אבל עם הזמן זה ייעשה קל יותר להניק ולהרגיש נוח, וגם המרווחים בין ההנקות ילכו ויגדלו. בקיצור - למצוא כל יום משהו מוגדר לעשות מחוץ לבית.
אני מקווה מאד שכשזוהר תחזור נקבע שוב מפגשי אמהות יחד - זה אחד הדברים הכי שווים, אבל גם אם לא, כדאי למצוא מקום שמקיים מפגשים כאלה אפילו בתשלום, או לא להתבייש, ולהציע "חברות" כאן באתר - יש כאן בטוח אמהות רבות שגרות באיזור גבעתיים ואפשר להיפגש בבתים או בבית קפה. יותר קל להניק ליד מניקות אחרות.
אפילו כעת כשחורף, יש ימים פחות סוערים, אפשר להתעטף ולצאת לטייל, במנשא או בעגלה, לגינה או לפארק הקרוב. לילדים זה שמחה אמיתית - מי שלא ראה תינוק מתבונן בעניין רב בעלים של העץ לא ראה סקרנות מימיו. ולנו זו הזדמנות להתאוורר.
אני מקווה שתוכלי למצוא את הדרך לצאת. אני זוכרת גם בעבר הרבה אמהות שהיו שותפות לחוויה הזו שלך כאן (אז אפשר לנסות לחפש, אולי על פי הנקה במקומות ציבוריים? אולי מישהיא זוכרת לינקים?). כך או כך, אפשר גם לנסות להרים טלפון אלי - צהרים אני בדרך כלל בבית.
ביי
אורית
|
תוכן התגובה:
|
