פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

17/2/2003 22:20 רותי קרני הורוביץ מאת: האמא של מחר נולדה אתמול, או - שניה לפני שאנחנו שורפות חביות ג'ימבורי כותרת: מאד מאד דיבר ללבי מה שכתבו דרורית וענת. עם זאת, אני חושבת שצריך לחדד משהו, כדי שלא נכאיב לאמהות שנהנות מחוגים וממסגרות, או ניתפס כקהיליית אמיש חמורת סבר, או חלילה נגביר את בדידותה ולו של אם אחת בישראל מפאת תחושת אשם כלשהיא, או את יכולתה להיטיב את הקשר שלה עם התינוק ועם אביו ובכלל. לפני יומיים 'ישבתי' (התרוצצתי, התפלשתי, הטפסתי, הגלשתי וחבורתו) בגן דובנוב. 'ישבה' איתי אמא צרפתיה. שאלתי אותה האם גם היא בבית עם התינוק, ומיד גלשנו לשיחונת על היותנו 'יושבות בבית' עם תינוקות. נגיע ישר לחלק ההנהונים. זה היה כשדיברנו על כך שבישראל קשה במיוחד להיות אמא כזותי, בהיעדר תשתית. פינות ההנקה בכלבו, האוטובוסים המרווחים והנמוכים, המשחקיות בכל פינה. הרי עד לפני שנה-שנתיים לא ידענו שיש מילה כזו 'משחקיה' בלקסיקון. הצרכים של אמהות כל-כך מודחקים, שאפילו המשגה (מלשון מושג) שלהם היא בגדר מותרות. אז צריך להבדיל בעדינות בין צריכת חוגים טרנדית (גם, לא עם מגרפה, בכל טרנד יש ניצוץ אלוהי), ובין צריכת משפרי תקשורת ומזכירי טריוויות, מנעימי זמן, ובכלל מסגרות מצילות נפש שידיהן עיסוי תינוקות וקולן תמיכה באמהות. מזה זמן אני טוענת שאנו המבוגרים סובלים מפיגור שכלי, קושי נורא בתקשורת. אני הרי רוצה לומר משהו, מדוע כה קשה לי לחדד אותו לכדי מילים? מדוע אפשר לקרוא בחצי דקה הודעה שאני זקוקה ליום חשובה כדי לנסח? כולה מידע. חוסר הסימטריה בין זמן הכניסה (של המידע) והזמן הנדרש ליציאתו, מעידים בעיני באופן מובהק על אותו פיגור, אך נניח לפינה זו ונחזור אלינו, האמהות, הכבשים השותקות. תמיד בדיליי. אז עכשיו צומחות המשחקיות כפטריות אחר הגשם, ובעוד שנתיים לא נזכור את החיים בלעדיהן. והרי משחקיה זה בסדר, לא? הצעצועים של כ-ו-ל-ם, הפעוט יכול להיחשף בהדרגה לחברת בני גילו כשהיא מתווכת על ידי מבוגר, והאמהות יכולות להרגיש לשעתיים שאינן בודדות. אז ממרום האמהות שלנו אפשר לדבר על הג'ימבורי ועל מותר הכסאות והשמיכה ממנו, אך כתבה טרנדית לא תגרע מקסמם, בעוד שהיעדרה יעכב עוד יותר את תיווך הצרכים הבלתי מתוקשרים של האמהות הטריות שלא יקראו אותה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 17/2/2003  09:06 מה עם עננים (ananim.com), אפילו שהם בשרון? (ל"ת) - חני 17/2/2003  09:12 תבררי במ.מ.ש בשיכון דן ת"א (ל"ת) - מרב ב 17/2/2003  09:21 עדי, את מוזמנת לקרוא תגובה שלי לגבי חוגים שכתבתי בדיוק לפני חצי שעה בפורום "גן ילדים". - דרורית אמיתי-דרור 17/2/2003  09:29 קראתי. מענין ביותר. (ל"ת) - יעל 17/2/2003  09:53 עוד כתבה על טרנדים??? ותודה לדרורית אמיתי-דרור - ענת ב 17/2/2003  11:09 מצטרפת לדרורית וענת, זה מגוחך בעיני, ניצול רגשי האשמה ההוריים לצרכי עשיית כסף וחסר כל תועלת עבור הילדים... (ל"ת) - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 17/2/2003  11:54 אני קוראת לקבוצות שלי אמהות ותינוקות ,דגש על האימהות! (ל"ת) - גילי אבישי 17/2/2003  14:42 תודה על הקישור הנכון. - דרורית אמיתי-דרור 17/2/2003  22:26 נכון, לא תמיד הטרנדים שווים, אבל... - רוית 17/2/2003  23:04 רותי, את כל כך צודקת, ומהבוקר מנסר לי המצפון שיצאה לי תגובה מאוד לוחמנית, ואני הרי בעד מסגרות - ענת ב 17/2/2003  23:16 רותי, את כל כך צודקת, וגם ענת ודרורית... - דיאנה 17/2/2003  23:30 דיאנה, מיי פויינט אקזקטלי: בר הוא פעוט בן שנתיים, שמצביע ברגליים - ענת ב 18/2/2003  00:23 המון תודה על התגובות! בנות, תנו קצת קרדיט (-: - עדי 18/2/2003  01:29 ואללה צודקת ענת באבו, שלא לדבר על דיאנה שצודקת באבו-אבוע - רותי קרני הורוביץ 18/2/2003  07:43 מוכרחה להגיב לדיון - ענת סימון 18/2/2003  08:13 וואי ענת, נשמע שמה-זה כיף לילדים שלך איתך בגינה... - דיאנה 18/2/2003  10:54 ענת,את בעצמך אומרת שבעצם הענין הוא הפעילות או האפשרות לפעילות משותפת - גילי אבישי 19/2/2003  05:29 דיאנה וגילי , תודה על תגובתכן (ל"ת) - ענת סימון 19/2/2003  11:09 ולי מנסר כבר יומיים, איך ישבתי על כתפי ענקים וחטפתי את השורה התחתונה - רותי קרני הורוביץ 19/2/2003  13:26 ענת סימון ואחרים, שמשום מה יצא כאילו הוצאתי דיבתם רעה - ענת ב 19/2/2003  21:55 אז זהו ענת זו בדיוק הפואנטה - ענת סימון 19/2/2003  22:19 ענת סימון, קראתי, מסכימה, ומדגישה - ענת ב

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש