|
21/2/2003 20:30
|
טובה קראוזה
|
מאת:
|
|
גם אני
|
כותרת:
|
בדיוק כמו פולינה. קשה לי מאד עם ההרגשה של פול גז בניוטרל מבלי לקבל אפילו מילת תודה. הבעיה היא שאי אפשר לחנך את כל העולם. הנה רק אתמול שלחה לי מישהי מסר בתפוז עם שאלה עליה עניתי ולא כובדתי אפילו במסר תודה ממנה. כמו שאמרה לי אישה חכמה שהכרתי כאן בפורום (ואפילו מעולם לא פגשתי אותה, ללמדכם עד כמה המקום הזה כן חשוב עבורי) - זה מה שקורה אצל מטפלים, פעמים רבות לא יכירו לכם תודה, אנשים נכנסים ויוצאים מהחיים של המטפל ולעיתים אי אפשר לדעת מה עלה בגורלם אחר כך. ולפעמים יהיו גם מקרים שגובלים בחוצפה מדהימה. היו ויהיו. אין טעם לפרט. אז אני בינתיים לא עונה על שאלות, גם אני קצת בחופש. כתבתי הודעה על כך לפני כמה ימים ומחקתי אותה אחרי רבע שעה שהיתה באוויר, אבל בעקבות ההודעה של פולינה אני מרגישה שאני בהחלט לא היחידה שמרגישה כך. כאמור, המקום הזה חשוב לי מאד, אבל בינתיים אני בוחרת שלא לבקר בו. ובעתיד, מסקנה שהתחילה להתגבש אצלי כבר לפני שנה, התשובות שלי תהיינה לקוניות יותר, ויוזכר בהן רבות המשפט "אנא הקישו ... במנוע החיפוש". האמת היא שכמעט על הכל כבר שאלו. כל כך חבל, כי מה שתודה קטנה אחת יכולה לעשות, כמאמר השיר "רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה". חבל שיש אנשים שלא תפסו ולא הפנימו. ומצד שני, טוב שעדיין יש אנשים שזוכרים. עדי יקרה, את מה שהיה לי לומר לך כתבתי לך במייל, חיבוק גדול ממני. להתראות בינתיים, טובה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|