עד לפני כמה חודשים לא כמעט ולא הייתי מבשלת עד שבעלי החליט לעשות דיאטה וביקש שאני אבשל לו מאכלים עפ"י הדיאטה שהוא בחר. הוא עשה את הדיאטה כחודש-חודש וחצי וכללללל כךךךךךך התלהב מן הרעיון של האוכל הביתי שביקש שאמשיך לבשל לו...............
אני גם לא כ"כ הצלחתי לבשל עד שהבת שלי גדלה. היא היום בת 2.5 (כבר גדולה יחסית), בכל פעם שאני נגשת לשיש במטבח היא מביאה כסא ,נעמדת לידי, שולפת את סכין הפלסטיק שלה ו....החגיגה מתחילה. היא גם אוהבת לשטוף את כלי הפלסטיק שלה בכיור הגדול...אחרי זה אני צריכה לעבור עם סירה במטבח אבל זה כבר עניין שולי.
ועכשיו ברצינות. אני נמצאת מחוץ לבית כ-13 שעות כל יום, כך שאין לי הרבה זמן לבישולים ואני מנסה לעשות הרבה מאכלים בתנור: אוף על מלח, דגים בתנור, תפ"א, אורז במקרו וכו' וכו' - זה חוסך זמן. ורוב הבישולים זה כמובן אחרי שיובל הולכת לישון.
יש עוד שיטה לא לבשל את הדברים עד הסוף, להוריד מן הגז ולאטוף בעיתון ושמיכה מעל, ולתת למאכל להתבשל בתוך עצמו ובבוקר נשאר רק לתקן את התיבול.
אופס, יצא ארוך....
|
תוכן התגובה:
|