הייתי שם, כמוך, אחת שקינאו בה. עם בעל רכושני ומשתלט, ללא בטחון עצמי, ללא הרגשה שמישהו אחר ירצה בי שוב, כי אם כבר נפל עלי איזה "פראייר" שרצה בי, אחרי כל האכזבות - ממש כמו שתיארת - איך אוכל להניח לו ללכת?! אמנם לא היו לי ילדים ממנו - מבחירה מודעת וחכמה בדיעבד - אבל כל היתר היה ממש כפי שתיארת: בית, כסף, עבודה חלומית לשנינו, מעמד, נסיעות לחו"ל, החיים היפים של האנשים היפים. אבל בפנים - הכל היה ההיפך: בעל שתלטן, מנתק אותי מחברותי הטובות, מרגיש מאוים מהן ולכן משמיץ אותן כל הזמן, מרחיק אותי ממשפחתי, ומשאיר אותי לבד אתו. את יודעת למה? כי כשהייתי לבד, אפשר היה כל הזמן לתת לי הרגשה שיש לי מזל היסטרי וחד-פעמי שזכיתי בו, ולכן אף פעם לא אעיז לעזוב אותו. כולם אמרו לי שהקשר איתו איום ונורא (מסיבה זו ומעוד סיבות רבות, שכל אחת די היה בה כדי חברוח ממנו), אבל אני כבר הייתי משוכנעת שאני לא יכולה להרשות את זה לעצמי, ושבעלדיו אני אהיה בודדה, אומללה ומפספסת את הזדמנות חיי. למעשה, חסר הבטחון היה דווקא הוא עצמו, למרות החזות הכל כך בטוחה בעצמה. אחרי מערכת יחסים של 10 שנים רצופות - ולהגנתי ייאמר שהייתי אתו מגיל 18, וכנראה הייתי ממש חסרת-בטחון ודי פוסטמה - הרהבתי עוז לעזוב אותו. הוא לא האמין אז ואני לא מאמינה לזה גם היום - כמה אומץ היה דרוש לכך, כמה כח, כמה מערכות תמיכה שהתגייסו בשבילי (חברות, משפחה), וגם גבר נוסף שפגשתי והיה בשבילי "מערכת תמיכה" נוספת, שיכולתי לעזוב את בן זוגי ישירות לידיו, בלי לפחד מהלהיות שוב בודדה. אולי זה גם פתרון אפשרי בשבילך, אינני יודעת. הסוף היה הרבה יותר אופטימי: 4 שנים אחרי שנפרדתי ממנו פגשתי את בעלי הנוכחי. יש לנו ילדה מקסימה בת כמעט שנה. יש לי אתצו מערכת יחסים של אהבה, נתינה, כבוד הדדי, מקום לעצמאות ומקום לעצמי, מישהו שמעריך אותי וחושב שאני חכמה ומוצלחת ולא בגלל שהוא "הואיל בטובו" לפרוש עלי את כנפיו. אמנם, אני כבר לא הכי רזה כמו פעם, אבל מצד שני, החיים שלי אולי פחות זוהרים, אבל עכשיו הזוהר הרבה פחות חשוב לי, גם אם העבודה שלי עדיין חלומית, והבית נפלא. אולי מישהי מבחוץ לא היתה מקנאה בי (ואולי כן), אבל אני - האני של פעם - ממש כן!
אני מקווה שתצליחי, כך או אחרת, לצאת מהמעגל הזה. זה אפשרי. זה קשה נורא, אבל אחר כך הכל נראה כל כך רבה יותר טוב, שאת לא מאמינה על עצמך שפעם יכולת להיות בכל הג'יפה הזאת. את שווה את זה, ולכולן מגיע לפחות זה, אף פעם לא פחות.
|
תוכן התגובה:
|
