פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

18/2/2003 16:11 אוריתה מאת: על לבד ובדידות ומה שביניהם (הפחד) כותרת: התרשמתי שהפחד מן הבדידות הוא הדבר המרכזי המחזיק אותך בתוך הנישואין היום. את אומרת שהפחד מן הבדידות אינו זר לך, להיפך - לצערך הוא מוכר גם מוכר מן הזמנים בהם אכן חיית בגפך. עושה רושם שהפחד מהבדידות הוא מוטיב די מרכזי בחייך שבא לידי ביטוי בחריפות בכל הנוגע לזוגיות (ואולי למערכות יחסים בכלל?). אני אפילו מעזה להמר שהפחד הזה למעשה מנהל את חייך - אז והיום. בעבר חיית לבד ובבדידות (זה לא אותו הדבר!) והדחיפות לנתק את הכאב (הבדידות) הביאה אותך למעגל קסמים חדש (הבעל הנוכחי)... של כאב ובדידות. נכון, היום את חיה "ביחד", אבל בודדה ביותר... מערכת היחסים שלכם כנראה נעדרת את כל אותם דברים הגורמים לאדם להרגיש שהוא "לא לבד" - תמיכה הדדית, חברות וכבוד זה לזה. כלומר, העובדה שהכרת את בעלך והתחתנת עמו הביאה לשינוי במישור החברתי, אך לא במישור הרגשי. העולם הרגשי שלך נותר בודד וכואב, ואני מניחה שזה עוד יותר עצוב, מייאש וכואב מלהיות לבד. כשאנחנו לבד וחווים בדידות, זה כאילו "מסתדר" לנו עם הציפיה (לבד כביכול שווה בדידות). אבל כשאנחנו במערכת יחסים זוגית וחווים בדידות, הכאב גדול יותר, שכן נוספת לו האכזבה החבויה בציפיה שלא התגשמה (למערכת יחסים תומכת, אוהבת וחברית). השורה התחתונה של כל הרשימה הזו, היא שבדידות וכאב עדיין שולטים בחייך למרות שהתחתנת, וזה אומר שה"פתרון" שלך לבדידות (להתחתן) פשוט לא עבד. הייתי מציעה לך לקבל עזרה ולצאת לדרך חדשה. דרך שבה תלמדי כיצד להיות לבד (עם עצמך) ולא לחוות בדידות (וזה ללא קשר לפירוק או אי פירוק של הנישואין), דרך שבה תלמדי את עצמך, את המנגנונים הרגשיים שיצרו את הכאב ואת הפחד בחייך ולבסוף תגיעי לפתרונות יסודיים שיאפשרו שינוי אמיתי בחייך. תוכן התגובה: תגובות נוספות 18/2/2003  10:48 עצוב נורא. אני איתך. אני מציעה לך מהר ללכת לייעוץ. חבל. אל תשאירי את עצמך ככה. את שווה יותר, לא? (ל"ת) - אחת שאף פעם לא קינאו בה 18/2/2003  10:56 לזו שאולי מקנאים בה - תיתי 18/2/2003  11:01 שימו לב איזה מחמאה קבלנו - יעל 18/2/2003  11:02 דרורית , תודה על המחמאה. מרגש לקבל את זה ממך. אנחנו שוות אותה. ובקשר לקינאה: תמיד קנאתי למה אף אחד לא מקנא בי. (ל"ת) - אחת שאף פעם לא קינאו בה 18/2/2003  11:24 ההודעה שלך "משכה" אותי ב"קוקו", אחורה, בזמן ואחורה בחיים (ארוך אבל אופטימי) - אחת שהיתה שם 18/2/2003  11:43 מאיפה מתחילים? - ארזית 18/2/2003  12:13 תשובות לארזית ולאחת שהיתה שם - אחת שמקנאים בה 18/2/2003  15:42 אחת שאני כבר לא מקנ (ל"ת) - שרי 2 18/2/2003  15:57 אחת יקרה! - גילי אבישי 18/2/2003  16:09 סליחה קפץ לי ועכשיו גם עם תוכן... - שרי 2 18/2/2003  18:01 אחת יקרה כל-כך - ליאתיתי 18/2/2003  18:52 אחת יקרה, את חייבת לעשות משהו - אסתית 18/2/2003  20:55 לאחת שמקנאים בה-המשך המסע במנהרת הזמן (שוב ארוך ואופטימי) - אחת שהיתה שם 18/2/2003  22:43 שוין, גם אותי הדיון הזה החזיר כמה שנים אחורה - אסנת ש. 19/2/2003  08:57 הערכת מצב - ארזית 19/2/2003  09:01 בדידות ופרידות - תמי 19/2/2003  09:08 לאחת שמקנאים בה -הרשי לי להציג את הצד של הילדים... - אחת שאבא שלה כזה 19/2/2003  10:23 אתן צודקות. כל כך צודקות. אבל זה כל כך קשה לקבל החלטה ולעשות מעשה. אני כל כך מפחדת (ל"ת) - אחת שמקנאים בה 19/2/2003  11:02 יקירתי האחת והיחידה... - שרי 19/2/2003  12:38 מפחדת? ברור. - ליאתיתי 19/2/2003  13:06 הפחד - אסנת ש.

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש