|
19/2/2003 11:02
|
שרי
|
מאת:
|
|
יקירתי האחת והיחידה...
|
כותרת:
|
מאתמול, כאשר קראתי את הודעתך אני חושבת עליך. ההודעה הזו מתחברת לי להרבה מקומות ואני רוצה דרך מספר התייחסות של הבנות האחרות לעשות איזה חיבור של כל מה שיש לי לומר -
ראשית לגבי דפוס מערכות יחסים - אני מדברת כאן לא מהנסיון שלי ( לשמחתי הרבה) אלא מנסיונה המר מאוד של אמי, לו הייתי שותפה במשך שנים רבות. אמי הייתה נשואה פעמים - פעם אחת לאבי הביולוגי - שבסופו של דבר החל מכה אותה (סצנות להם אני הייתי עדה - ומנסיוני כבת לאם מוכה - אפילו שהענין נפסק כשהיית בת חמש ועזבנו את הבית - זה השפיע על כל חיי!! ורק היום בגיל 35 אני מתחילה להשתחרר מההשפעות הללו..אולי..), אחר כך נישאה לגבר נוסף - מי שאני עד היום מתייחסת אליו כל אבי לכל דבר - היה ביננינו סיפור אהבה מופלא מהרגע הראשון - אמנם הוא איננו בחיים כבר אבל גם זה סיפור אחר) שהתגלה כמהמר כפייתי... אחרי שהתגרשו היו לה כמה מערכות יחסים לו מוצלחות ואחר כך עוד אחת עם גבר מקסים ( בנורבגיה) שהתגלה כלאכוהוליסט... בקיצור היה לה בהחלט דפוס כושל של מערכות זוגיות. רק אחרי שהיא התחילה במסע אל עצמה, במסע שחרור מהדפוס הזוגי הנוראי הזה מסע שלקח לה הרבה שנים ( במהלכו היתה גם האפיזודה האחרונה עם האלכוהוליסט שנמשכה כמעט שלוש שנים) היא הצליחה להשתחרר ולהבין שמגיע לה יותר מזה... שהיא רוצה יותר מזה ושהיא לא מוכנה לקבל פחות ממה שמגיע לה ( לסיפור הזה יש סוף אופטימי - היום בגיל 56 היא מאוהבת !!!! נשואה באושר רב לגבר נפלא ומדהים שמעריץ את האדמה עליה היא דורכת ולשם שינוי בפעם הראשונה בחייה היא באמת אוהבת את הגבר איתו היא חיה!!!) אני מתעכבת על כל הפרטים כדי לציין שני דברים - הראשון - שאסור להתפשר על מה שמגיע לך והשני שיש תקווה ושאפילו אם המסע קשה מאוד - אפשאר למצוא את האור בקצה המנהרה.
את עדיין צעירה יחסית - ויכולה בהחלט להתחיל את המסע הזה - היום-עכשיו!!!
והדבר הנוסף - נקודה מאוד מאוד חשובה - נקודת המבט של הילדים - ציינתי כבר קודם עד כמה השפיע עלי מה שחוויתי בבית - ובכל מערכות היחסים הכושלות הללו של אמי שכמובן השפיעו עלי - שתי מערכות הנישואין - השאירו בי צלקות בל יימחו וגם באחי הצעיר שנולד מבעלה השני של אמי ( אבי "המאמץ" ) צלקות שלעתים אני תוהה אם אני לא מעבירה אותן הלאה לבנותי (דור שלישי כבר..) שלא לדבר על הדפוס הזוגי הנוראי שהכרתי כל חיי ..
אלוהים אהב אותי כנראה ושלח לי את נעם היקר שלי שממנו ומהוריו למדתי מודל אחר של זוגיות..למדתי גם לקיים אותו למדתי עד כמה הוא טוב ומיטיב...
יקירתי האחת - את חייבת את זה לא רק לעצמך - את חייבת את זה בראש ובראשונה לילדיך - אל תגדלי אותם באופן כזה... אל תתני להם לגדול באווירה כזו. נכון - זה קשה, זה מפחיד וזה מאיים - גם מהבחינה הטכנית גרידה, וגם מבחינת לקום ולעשות מעשה... אבל - ראשית את בעצמך מציינת שאת מרוויחה יפה, כך שיכולת כלכלית יש לך ובן זוגך - במידה ותעזבי אותו יהיה חייב לתמוך בכם כלכלית מכוח חוקי המדינה.. יש לך משפחה שאת קשורה אליה - אחות, הורים, חברים, לא תהיי לבד בקטע הזה. ואני בטוחה שאם תצליחי לעשות את המסע הזה אל עצמך - ולפתור בתוך תוכך את התסבוכת הזו שמביאה אותך לקבל מערכת יחסים כזו - אם תצליחי לפתור את הפלונטר הזה שכובל אותך לבן הזוג המאמלל - תצאי לדרך חדשה ונקייה. יהיו בה קשיים ומהמורות אין ספק, אבל את תהיי מאושרת וחופשיה.
ולגבי הבדידות? יקירתי - את הכי בודדה היום !!!!! לחיות לצד גבר לא אומר שאת לא בודדה...
ילדיך עדיין צעירים כל כך - זה בדיוק הזמן לעשות מעשה, לפני שצלקות תחרטנה בלבם וכאשר הם מספיק צעירים בכדי לגדול לתוך עובדת החיים שאבא ואמא לא חיים יחד...
כל זה כאמור מתוך הנחה שאכן את מעוניינת לצאת ממערכת היחסים הזו ושאינך חושבת שיש איזו דרך שבה היא תשתנה לשביעות רצונך. ממה שתארת לנו - נשמע לי שלא...
יקירתי - אני שולחת לך חיבוק גדול ועוטף, הרבה אור ואהבה וכוחות ותעצומות נפש לצאת למסע שיציל את חייך .....
אנחנו כאן...(המייל שלי מצורף אם יש לך איזה רצון לפנות אלי)
באהבה
שרי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
