יקירותי משכבר, זהו אני במאיין סטרים של החרא. היום גוזו נלקח מהמעו ןע"י השכנה המסורה שלנו. אחת לשבוע בגין שעת סיום הלימודים של אמא שלו יש לנו דיל כזה. השכנה מוציאה אותו מהמעון משחקת איתו חצי שעה עד שעה ואז אמא מגיעה שותה איתה קפה, מקשקשת על דא והא וסוחבת את גוזו בחיקה. זהו, לא עוד! הילד נהיה דעתן והחל מתבצר בעמדותיו הבלתי הגיוניות בעליל. שמנו החרמונית עליו, הכובע התלבש על הפדחת, הנעלולים התלבשו על הסנפירים (הטבעיים) והתיק היה בכוננות שיא.
ואז, הגוזו החל מצווח ודורש בסימנים חד משמעיים את השכנה. מצביע באצבע ללא פשרות ועכבות, שואג מלוא ריאותיו האסמטיות, הצילו המכשייפה באה לקחת אותי. אווי אברוך.
לא עזר לי שהבטחתי לו ציצ יעד גיל 18, לא עזר לי דברי חלקות בדבר ארוחת הגורמה בדמות מרק כתום על טהרת המתכון של נועה השניה, לא הועילו לי שירי לכת. כל הרחוב היה יכול לשמוע את הבשורה אם הם היו פותחים חלון בידודית אחד.
מזל שירד גשם וכולם הסתגרו בבתיהם, כך לפחות לבושה לא היתה בימת כבוד.
|
תוכן התגובה:
|