|
19/2/2003 20:22
|
ליהי גבע-ליסר
|
מאת:
|
|
נראה לי שאת עושה כל מה שאת יכולה
|
כותרת:
|
קראתי את ההודעה שלך ובעיקר הרגשתי שוב כמה זה קשה כשתינוק קטן כל כך בוכה הרבה. גם אם קראת את כל הספרים ואת יודעת את כל התאוריות זה מאוד מתיש ומעיף לשמוע בכי של תינוק ולהתלבט כל הזמן "מה לעשות עכשיו". התינוק של הספר נרגע אחרי שמוצאים לו תרופה להקלה על הגזים או דיאטת הנקה מתאימה, הוא רק "אוכל וישן" ולא בוכה הרבה. אמא של הספר יודעת להכיל תמיד את הבכי של התינוק ואף פעם לא לחשוב שהוא נורא מעצבן ושקשה לה עכשיו. אני בעד להסתכל על הציפיות שלנו ולסלוח לנו ולתינוק שהן לא מתממשות (אולי מראש הן בלתי אפשריות), כי אין אמא ואין תינוק שאני מכירה שהם "לפי הספר" או התאוריה וגם אם נדמה לך שיש (כי תמיד X נראית יותר רגועה ומשתלטת על המצב)אסור להתפתות להאמין בזה באמת. לכל אחת קשה משהו אחר.....
בקיצור מותר לו לבכות ומותר לך להרגיש שקשה ועם זאת להמשיך ולנסות להרגיע ולראות מה עובד. עם הזמן והרבה שעות "אימון" בדרך כלל הסערה נרגעת, דרך אגב בגיל הזה הילד הקטן שלי מאוד נרגע מתנועה וממנשא (בגבולות שהגב והנפש שלי אפשרו כמובן).
אני מקווה שמשהו ממה שכתבתי לך יעזור.
ליהי גבע-ליסר, עובדת סוציאלית, יעוץ ותמיכה לנשים לפני ואחרי לידה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
