1. פגישת היכרות אחת עם ההורים (אצל היועץ, בקליניקה). 2. תצפית בתינוק (בסביבתו הטבעית של התינוק: בית, גן, פעוטון...): היועץ יוצא מהקליניקה ונוסע לראות את התינוק!(כתבתי כאן כבר בעבר שלדעתי צריך לראות את הילד תמיד בסביבתו הטבעית ולא בתנאי מעבדה. יש יועצים שלא יסכימו אתי- אבל לדעתי צריך היועץ לעשות את המאמץ- וזה אכן מכביד טכנית על היועץ- , להתכבד ולצאת מן הקליניקה אל הילד. לדעתי ומניסיוני זוהי הדרך המקצועית והטובה ביותר לראות ילד בצורה יעילה, אמינה ומעמיקה. הדבר חוסך גם הרבה כסף להורים, שכן בתצפית אחת בילד בסביבתו הטבעית ניתן ללמוד הרבה יותר ממה שניתן ללמוד מכמה וכמה תצפיות בילד בקליניקה של היועץ. אני, בכל מקרה, עובדת רק כך- ולכן אני נאלצת להגביל את עצמי לייעוץ למשפחות באיזור המרכז. 3. פגישות עם ההורים בקליניקה של היועץ (מספר הפגישות תלוי, כמובן, בכל מקרה- אבל במקרה מסוג זה אין מדובר, לדעתי ועל פי נסיוני, במשהו ארוך טווח).
מקווה שעכשיו אני מובנת יותר.
דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים, גננות ואנשי חינוך http://www.ganyeladim.co.il/drorit.asp
|
תוכן התגובה:
|