פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
23/2/2003 01:16 אסתית מאת:
רגשי יקרה, את לא לבד כותרת:
קשה להיות אמא, לבד כל היום עם תינוקת שבוכה ולא להצליח להרגיע אותה. אני זוכרת שבחופשת הלידה הראשונה איך שבעלי היה חוזר מהעבודה הייתי נותנת לו את רועי ויוצאת החוצה לעשות סיבוב בשכונה, אפילו יושבת בבית קפה לבד וקוראת ספר, רק כדי להיות קצת עם עצמי ולנסות להירגע מהאינטסיביות של הטיפול בתינוק.
בנוסף, גיל חודשיים הוא גיל שבו רוב התינוקות עדיין סובלים מגזים, מה שיכול להסביר את חוסר הנוחות של בתך. אחרי שתקופת הגזים עוברת המצב נהיה קצת יותר טוב, נכון שיש "צרות" אחרות אבל מתוך ניסיון של שני ילדים, אין כמו שלושת החודשים הראשונים מבחינת הקושי בהסתגלות לחיים, עייפות, קושי להרגיע את התינוק, אובדן החופש ואובדן העצמי שלך.
תוכניות נועדו לשינויים. המציאות תופחת על פנינו ולא תמיד מה שאנחנו מתכננים מתאים למציאות בה אנו נמצאים לאחר מכן. לדעתי הכל טמון ביכולת שלך להתאים את עצמך למצב החדש, להיותך אמא וליכולת לזרום עם הדברים.
אם את מרגישה שאת צריכה להתאוורר, קחי בייביסיטר לכמה שעות וצאי מהבית. את תרויחי כמה שעות שקטות לבד עם עצמך, ובתך תרויח אמא רגועה וסבלנית יותר. ואם את מרגישה שאת רוצה לצאת לעבוד, נסי להתחיל בחצי משרה שזה נותן לך זמן להתאוורות ולא משאיר את הילד בלעדייך לזמן ארוך וחוסך לך מעט רגשות אשמה.
אל תנסי להשוות את בתך לילדים אחרים. לכל ילד הטמפרמנט האישי שלו. יש ילדים שרגועים בחוץ ועצבנים בבית ויש להיפך כך שלא תמיד מה שאת רואה ומה שמספרים לך זה המצב האמיתי.
מאחלת לך שתמצאי את הדרך להיות עם בתך כפי שהיית רוצה להיות, אבל גם לתת "זמן איכות" לעצמך.



 תוכן התגובה:

תגובות נוספות
23/2/2003  00:14 ריגשי יקרה - ענת סימון
23/2/2003  00:16 ריגשי יקרה - שרון-ש
23/2/2003  05:51 אז איפה הם התינוקות ההם - דיאנה
23/2/2003  07:11 ריגשי יקרה ומילה לשרון - זהר
23/2/2003  07:50 גם אני קצת ריגשי - מישהי
23/2/2003  07:55 אז איך נהיה האמא המושלמת? - אלה
23/2/2003  08:04 ריגשי, מבינה ויצא ארוך... - שרוןש.ז.
23/2/2003  09:39 תינוקת שרוצה כל כך הרבה - נועה ברקת
23/2/2003  09:43 גם שלי הייתה בכיינית. מטפלת טיפלה בה מגיל חודשיים וחצי - שירן
23/2/2003  10:09 אמהות עם ילד שני וניחומים מעטים (?) - אמא כמעט כפולה
23/2/2003  10:09 ריגשי ל'ה - מעיין של ליב
23/2/2003  11:41 וואו, זהר! - שרון-ש
23/2/2003  14:45 שרון, זהר - תמי
23/2/2003  18:16 ונמשיך את השרשרת - לא רק זהר ושרון אלא גם את תמי... (ל"ת) - שרי
23/2/2003  20:14 וגם את, שרי..... :-) (ל"ת) - לירון
23/2/2003  22:56 שניה רגע עם הפרגון - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית
23/2/2003  23:05 צודקת אורית וסליחה רגשי שנסחפנו כאן....(ולירון...גם את..) (ל"ת) - שרי
23/2/2003  23:14 שרי חמודה, זו לא היתה נזיפה באמת! מה לעשות שאתן באמת כותבות כל כך חכם ורגיש... (ל"ת) - אורית גודקאר
23/2/2003  23:51 אורית התכוונתי שאת צודקת בדבריך.... - שרי
24/2/2003  09:07 אופס......וואו....לא אופייני לנו בכלל....סליחה!!!!!! (ל"ת) - לירון
24/2/2003  22:54 גם שלי בוכה הרבה - סאלוש
25/2/2003  14:58 סאלוש יקרה, - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית
2/3/2003  01:48 תודה אורית - סאלוש


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש