|
23/2/2003 05:51
|
דיאנה
|
מאת:
|
|
אז איפה הם התינוקות ההם
|
כותרת:
|
שרגועים כל היום והאמא מחייכת בשלווה, לבושה טיפ-טופ בלי שום חיתול עם סימני פליטה על הכתף, פשוט מתמוגגת בהנאה אמהית כל הזמן... לא שאין כאלה. בני השני היה הרבה יותר רגוע בחודשיו הראשונים מילדתי הגדולה. ואולי אני הייתי אמא מנוסה ורגועה יותר? מי יודע. אני מסכימה עם קודמותי. ראשית ייתכן שכן יש לה בעיה. חפשי מידע על דברים כמו תחושתיות יתר, רגישות יתר וכדומה. יש תינוקות שרגישים יותר מאחרים לכל גרוי מהסביבה. יש תינוקות שקשה להם יותר מאשר לאחרים להסתגל לחיים מחוץ לרחם וכל דבר מפחיד אותם. יש תינוקות שבוכים יותר מאחרים. בספר של פנלופה ליץ' "התינוק והילד" יש תאור של טיפוסי התינוקות האלה, הקשים יותר לטיפול מאחרים, והנחיות כיצד להתמודד עם האתגר של גידולם. ייתכן גם שאלה פשוט כאבי הקוליק ("גזים") כפי שכבר נאמר כאן, ושאפשר להקל עליהם. אם את מניקה יתכן שאפשר לפתור את הבעיה על ידי שיפור טכניקת ההנקה או שינוי התזונה שלך, ואם לא ייתכן שאפשר להקל עליה על ידי שינוי התמ"ל שהיא מקבלת. לגבי היציאה מהבית, אני לא בטוחה שזה מה שיעזור. כלומר בטח שכדאי לך מאד להשאיר אותה מדי פעם עם מישהו שאת סומכת עליו ולהתאוורר. אבל תמיד תחזרי אליה, והבעיות ישובו. כדאי שתפתרי את הבעיה איתה כך שתהני מהזמן שלכן ביחד. אישית גיליתי לא פעם שלמרות הדעה הרווחת על מילוי מצברים בעבודה וחזרה מלאת אנרגיות לתינוק, קשה לי יותר לטפל בתינוק במשך הכמה שעות בין חזרתי הביתה לבין חזרתו של בעלי, לעומת יום שלם של בילוי עם התינוק. כך שיציאה לעבודה היא לא תרופת קסם שפתאום תגרום לכן להנות ביחד.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|