פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

23/2/2003 08:04 שרוןש.ז. מאת: ריגשי, מבינה ויצא ארוך... כותרת: מבינה אותך מאוד,את לא רעה את אמא חדשה שזקוקה לתקופת הסתגלות וכמו כן התינוקת שלך.במקרה שלנו יונתן היה מתיש, לא ידענו מה לעשות, אבל תתעודדי זה עובר. שווה לבדוק אם לא מציק לה משהו - אם את מניקה אולי בתזונה שלך? ליונתן הפריע חלב, שוקולד, תותים ואבוקדו. יכול להיות שהיא כן רעבה ולא רוצה ציצי מסיבות אחרות כמו זרימה חלשה או העדפה של שד אחד על משנהו? הייתי מציעה לך לקרוא את הלוחשת לתינוקות יש שם טבלה עם "הוראות הפעלה" שלי מאוד עזרה ועוררה אותי - היא מציגה התנהגות מסוימת של התינוק ומה הוא בעצם רוצה, היא בעצם מתרגמת לנו את השפה החדשה שלו שאנחנו עוד לא מכירים, אין צורך לקרוא את כל הספר אם אין לך זמן(גם אני לא קראתי את כולו אלא מספר דפים בודדים בלבד אצל חברה) אולם קריאת הסימנים והשדרים שהתינוק שלנו שולח לנו לעיפות כאב או רעב, עזרה לי מאוד להבחין ביניהם ולתת לי להבין אותו ומכאן והלאה הכל היה שונה. התקופה הראשונה מאוד קשה, התינוקת שלכם צריכה להסתגל אליכים ואל העולם, היא רוצה שיבינו אותה ויש עוד סימנים חוץ מבכי - באיזה אופן היא מתפטלת או האם היא מקמרת את גבה, עיקול הלשון,בהיה ושפשוף עיניים, כל אלה מעידים על מצבים שונים שאנו המבוגרים לא מכירים אותם אבל זו השפה של התינוקות והם אומרים על ידי גופם משהו - מה זה המשהו זו בדיוק הבעיה .ומצד שני גם אתם צריכים להסתגל אליה ולמצב החדש. את יונתן פשוט אי אפשר היה להרדים - מרגע שהובהרו לי הסימנים לפני הבכי של העיפות כבר הייתי מרדימה אותו והיום טפו טפו טפו ברוב הפעמים הוא נרדם לבד!! תהיי חזקה ואמנם קצת חופש מדי פעם לא יזיק, עבודה זה לא הפתרון משום שכשחוזרים מהעבודה את תהיי עיפה גם כן, ולכן זה לא יפתור את הבעיה אלא רק יסית אותה לכיוון אחר. לפני שלושה חודשים חיכיתי לחופש מיונתן, ושבן זוגי יגיע בערב ל"גאול" אותי מעול ה"יללן" היום יונתן בן כמעט חמישה חודשים ואני משוועת ליום חופש איתו לבד. נכון שקשה ולא מאמינים שזה יעבור ועם עיניים טרוטות סוחבים את עצמנו אבל תתעודדי זה עובר. בהצלחה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 23/2/2003  00:14 ריגשי יקרה - ענת סימון 23/2/2003  00:16 ריגשי יקרה - שרון-ש 23/2/2003  01:16 רגשי יקרה, את לא לבד - אסתית 23/2/2003  05:51 אז איפה הם התינוקות ההם - דיאנה 23/2/2003  07:11 ריגשי יקרה ומילה לשרון - זהר 23/2/2003  07:50 גם אני קצת ריגשי - מישהי 23/2/2003  07:55 אז איך נהיה האמא המושלמת? - אלה 23/2/2003  09:39 תינוקת שרוצה כל כך הרבה - נועה ברקת 23/2/2003  09:43 גם שלי הייתה בכיינית. מטפלת טיפלה בה מגיל חודשיים וחצי - שירן 23/2/2003  10:09 אמהות עם ילד שני וניחומים מעטים (?) - אמא כמעט כפולה 23/2/2003  10:09 ריגשי ל'ה - מעיין של ליב 23/2/2003  11:41 וואו, זהר! - שרון-ש 23/2/2003  14:45 שרון, זהר - תמי 23/2/2003  18:16 ונמשיך את השרשרת - לא רק זהר ושרון אלא גם את תמי... (ל"ת) - שרי 23/2/2003  20:14 וגם את, שרי..... :-) (ל"ת) - לירון 23/2/2003  22:56 שניה רגע עם הפרגון - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 23/2/2003  23:05 צודקת אורית וסליחה רגשי שנסחפנו כאן....(ולירון...גם את..) (ל"ת) - שרי 23/2/2003  23:14 שרי חמודה, זו לא היתה נזיפה באמת! מה לעשות שאתן באמת כותבות כל כך חכם ורגיש... (ל"ת) - אורית גודקאר 23/2/2003  23:51 אורית התכוונתי שאת צודקת בדבריך.... - שרי 24/2/2003  09:07 אופס......וואו....לא אופייני לנו בכלל....סליחה!!!!!! (ל"ת) - לירון 24/2/2003  22:54 גם שלי בוכה הרבה - סאלוש 25/2/2003  14:58 סאלוש יקרה, - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 2/3/2003  01:48 תודה אורית - סאלוש

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש