וזה לא היה בזמנים ה"ידועים" של קפיצות גדילה - זה היה בגיל חודשיים. במשך יומיים הקטנה שלי לא ירדה לי מהציץ. לילה אחד הנקתי אותה שעה אחרי שעה במשך שמונה שעות... זו היתה תחושה נוראית - היא רעבה ובקושי יוצא לה :( אבל שלוק אחרי שלוק העקשנית הזו לא ויתרה, וזה עבר והיא שוב חזרה לינוק כל שלוש, ארבע, חמש או שש שעות, צד אחד כל פעם. זה עובר. רק לעקוב באמת שיש מספיק פיפי וקקי (כלומר לא מתייבשת). בהצלחה! עכשיו בגיל עשרה שבועות אני כבר מאוד אוהבת להניק ונורא שמחה שלא הפסקתי, למרות שלא היה דבר שרציתי יותר (מלהפסיק) אבל מכיון שאני פנטית להנקה לא היתה לי ברירה :)
|
תוכן התגובה:
|