(במעבר מהעריסה למיטה)-האמת היא שבכלל לא הקדשנו לזה מחשבה ,ורק כעבור מס' ימים שמתי לב שגם אם נרצה,צריך לפרק את המיטה ע"מ להעביר אותה חדר. התוצאה היא שכיום,כמעט גיל שנה,היא עדיין איתנו בחדר.זה מאוד נוח לקימות לילה-אני פשוט שולחת ידיים סהרוריות ומעבירה אותה אלינו ומאכילה אותה אצלנו במיטה.גם נוח לי שהיא קרובה.מה שאכן נפגע היא האינטימיות שלנו.לא יעזור- כשיש תינוק במרחק 10 ס"מ מהראש שלך זה די משנה את התמונה.גם בכלל החופש לעשות רעש,לראות טלויזיה בווליום,להדליק אור אחרי שהיא נרדמת.זה היה מאוד נוח עד עכשיו אבל נראה לי שאנחנו מתקדמים לקראת עצמאות הדדית.
|
תוכן התגובה:
|