אמהות תמיד אשמות! מה לא ידעת? כפי שיונתן הדגיש פעם באוזני. והמיקרה שהיה כך היה. הוא התרוצץ אצל סבתו בחצר, ועלה על ערמת לבנים גדולה לריצוף גינה. הזהרתי אותו כמה פעמים שירד משם. כמובן שהוא התעלם, רץ על הערמה, ולא ראה חבל כביסה מתוח, החבל נתקע בצוואר והילד עף אחורה על הגב ונפל על שולי הלבנים.
התוצאה היתה שיפשוף רציני בצוואר (נראה כאילו מישהו ניסה לחנוק אותו, ושפשוף עמוק בגב, שסינניו עדיין ניכרים חודשיים אחרי).
כשדיברנו על המיקרה, ונפלט לי משפט בנוסח של 'אמרתי לך', תשובתו היתה: "את אשמה, כי לא הכרחת אותי לרדת!"
תהיו בריאים! שהתירונות תעבור במהרה! ותודה לאל שנגמר כך ולא גרוע מזה!
איריס
|
תוכן התגובה:
|