פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

9/3/2003 20:50 עינת מאת: תודה לגםאני כותרת: אני בדרך כלל מאוד פתוחה ומאוד מדברת על דברים אישיים בלי בעיה. ביום של ההפלה וכל השבוע אחרי לא הסכמתי לדבר עם אף אחד חוץ מאשר עם בעלי ואמא שלי (שעברה את זה גם, ואם אפשר להגיד משהו טוב על ההפלה זה שהיא חיזקה לי את הקשר עם אמא שלי). אחותי וחברה שלי ידעו מה עובר עלי ולא הסכמתי לדבר איתן, הייתי שקועה כל כולי בתוך האבל שלי ולא רציתי כלום מאף אחד. אני כותבת ובוכה. זה היה הסיוט שלי, הדבר שהכי פחדתי ממנו והסיוט התגשם.. אני מקווה שהוא יהיה מאחורי מהר. ביום חמישי נולד לחברה שלי בן, בשבת ביקרתי אותה בבית חולים. לא הפסקתי לבכות. אחרי ההפלה הזאת זה נראה לי ממש נס שזה מצליח... תוכן התגובה: תגובות נוספות 9/3/2003  18:27 קראתי-נזכרתי-ועלו לי דמעות בעיניים - גםאני 9/3/2003  20:38 עינת - הכי חשוב לחשוב חיובי (קצת ארוך..) - רונה 9/3/2003  21:15 חושבים על הריון הבא, מכינים את הגוף אליו - איילה 9/3/2003  22:20 לעינת - גםאני 9/3/2003  22:24 עינת יקרה ( וגם מילה בסוף לגם אני..) - שרי 9/3/2003  22:51 לשרי - גםאני 9/3/2003  23:07 לגםאני... - שרי 9/3/2003  23:22 לשרי-שמחה שיש אנשים כמוך - גםאני 9/3/2003  23:34 תודה! (ל"ת) - שרי 9/3/2003  23:56 ההריון שאחרי - קרן 10/3/2003  10:20 לעינת - רוית

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש