זה פשוט לא יאומן הפורום הזה וההתמכרות המופלאה אליו. אני מרגישה כ"כ מגוּבּה, נתמכת, מלאה, ממלאת, לפעמים עצובה, לפעמים שמחה והכל איתכן. אפילו (וזה קצת סוד), בימים המגעילים שלי, שאני לא ממש זוכרת אותי, מאיפה אני באה ושלא לדבר בכלל על לאן אני הולכת... אתן לפעמים כמו גלגל ההצלה שלי. אושר בטווח חיבור אינטרנטי. אני תופסת אותי אומרת לעולם 'פוּס שניה', ובורחת לנשום קצת כאן. תודה יקירות שאתן קיימות לי בחיי, ושאתן נותנות לי להיות קיימת בשלכן.
ורונה, לפי איך שאת נשמעת (יחסית להודעה על הזירוזים מלפני כמה ימים), נראה שאת ממש בדרך להתחיל... (: שיהיה לכם מדהים!
אוהבת אתכן: אוסי שלי המדהימה, זהר עם הטיבול המיוחד, גילי עם החום והחכמה, נירה ותמי עם החיוך והאיכפתיות, איריס גוב עם המילים המאירות והנפש המאירה אפילו עוד יותר, שרון המקסימה עם העדינות המחבקת, ענבל ל דיאנה וכל שאר המומחים עם ובלי תעודות אבל עם ההשקעה מכל הלב, וכל שאר המדהימות והמופלאות כאן (ותסלחו לי כל מי ששמה לא מופיעה - באמת שהזכרון שלי הוא זוועת עולם). שלכן, ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|