אני לא מכירה ספציפית את המצב של הזדקנות שיליה. אני יודעת שבדרך כלל, זה קורה רק בסוף ההריון, ובמצב רגיל, אין צורך לבדוק את זה. אם יש סיבות (הסטוריות, משפחתיות) - יתכן (אני פשוט לא יודעת) שכן מוצדק לבדוק באמצעות אולטראסאונד. לגבי גדילה של העובר - ניתן להעריך (ושמעתי טענות שכשעושה את זה מישהו מיומן, זה יותר מדויק מאולטראסאונד) ע"י מישוש או מדידה של גודל הרחם. אחת הטענות (הבלתי מוכחות) נגד אולטראסאונדים מרובים, זה החשש שהוא *גורם* לפיגור בגדילה שאותה הם אמורים לזהות (הכוונה היא למעל 5-6 א"ס במהלך ההריון, והבן שלי תמך בחשש, למרות שמאד יתכן שמסיבות אחרות). מיעוט או ריבוי מי שפיר ניתן לזהות רק באמצעות א"ס. עוד שאלות ששכחתי לציין קודם ברשימת השאלות שצריך לשאול לפני כל בדיקה וטיפול - זה האם המידע שמקבלים, מועיל. כלומר - אוקי. נניח שגילו האטה בגדילה או ריבוי מי שפיר. מה עושים עם המידע הזה, מלבד המשך מעקב (וכיוון שאני לא רופאה - אני לא יודעת. מכירה רק את המצבים שנתקלתי בהם... אצלי לא עשו כלום). זו אולי ההזדמנות לחזור ולהדגיש, שאני לא נגד א"ס. יש מצבים שבהם הוא בהחלט מועיל. ההתנגדות שלי (לגבי עצמי, ואני מקווה שעוד נשים יגיעו למסקנה לגבי עצמן) היא לאולטראסאונד ללא סיבה מוצדקת. עוד דבר שכדאי לזכור, שאם העובר הוא ממין נקבה, הביציות שלה קיימות בגופה משלב יחסית מוקדם - כך שכל חשיפה לאולטראסאונד, היא בעצם גם חשיפה של העוברים העתידיים שלה - וכאמור, אנחנו לא יודעים אם יש לכך משמעות ועד כמה.
|
תוכן התגובה:
|