נכון שלא נאלצתי עד היום להתמדד עם השאלה (שלוש בנות תודה לאל..) אבל אני מניחה שמתי שהוא זה יגיע ( ואני מקווה שרק במספר חמש אבל זה כבר סיפור אחר..) אבל דבר אחד כללי אני רוצה להעיר - אני מבינה את התחושות שלך לגבי הברית של רצית לעשות. אבל תסלחי לעצמך בבקשה.... להתחרט כן, להכות על חטא כן, ואפילו יום אחד להתנצל בפני ארז.. אבל מה התועלת בלא לסלוח לעצמך? זו טראומה שחווית, וצריכה לקבל יחס שכזה - אז תעשי איתה את סגירת הקצוות, תתמודדי איתה ותסלחי לעצמך...כי להמשיך לחיות עם איזו אשמה נוראה על הכתפיים זה בטח שלא מועיל לא לך, לא לעדי ולא לארז וגם לא לעובר שבבטן..(בן?בת?) דובר פה קודם על היות ההריון חלון שמאפשר לנו הצצה למעמקי נפשנו - הציצי לתוכה, השלימי עם מה ש"עשית" וסלחי לעצמך...
שולחת לך "אור גדול כחול שעוטף אותך ברחמים.."
|
תוכן התגובה:
|