ולא רק אנחנו, גם שי (8 חודשים כמעט) וגם החבר שלה (9 חודשים) בדיוק באותו קטע. היא מתעוררת מליון פעמים בלילה, ולא רק למוצץ, מדי פעם אפילו רוצה לאכול (שזה נדיר מאוד בשעות האלה אצלנו), אבל הקטע הוא העירנות שמדי פעם משתלטת עליה (ולא עלינו!!!) באיזה 3 לפנות בוקר. אין לי מושג קלוש מה זה. אני נוטה להאמין שזה קשור לכל השינויים שעוברים עליה ביומיום: התחלת זחילה, הפנמת המוצקים, פחד עזיבה, ידיים למעלה על הראש... בקיצור - כל כך הרבה דברים חדשים יש לה פתאום בין ידיה רגליה ואוזניה, ככה שהגיוני שזה עושה קשיי עיכול שמתבטאים בקשיי לילה להורים.
מכיוון שגם פחד העזיבה הציק לי, אבל כשהחלטתי לנסות לא להילחם בו אלא מראש לקחת אותה איתי לכל מקום - ומאז הוא טיפה נרגע (נתנה לי להעמיד מכונה כששיחקה לבד בחדר !!), החלטתי לאמץ את אותה גישה ללילה. נראה שמה שמציק אלו החלומות (כמו לאמא שלה), אז אני אוספת אותה אלי לחיבוק, מתיישבת על כורסת ההנקה - באיזי - כאילו אני לא ממהרת לשום מקום, מלטפת אותה ומחבקת אותה עד שהיא גומרת את סבב החלומות הנוכחי (רואים לפי העיניים), ואז משכיבה אותה במיטה כשהיא בעומק השינה ומרגישה בטוחה. אחרי כזו "פגישה" היא ישנה קצת יותר עד ההתעוררות הבאה. בכל מקרה, אני איתך, ומתפללת כל לילה שהפעם נישן כולנו ממש טוב. אמן! ליאתיתי. כשזה יעזור - אני אדווח.
|
תוכן התגובה:
|