ועשיתי זאת כי הוא סירב לבקבוק, ובעקבות כך ויתרתי על העבודה החלקית מחוץ לבית. אני מניחה שהייתי ממשיכה לשאוב עד גיל שנה, פחות או יותר. למזלי, גם לפני חמש שנים, לא נתקלתי ביותר מדי גבות מורמות. למעטים שתהו הסברתי, ובשום אופן לא נתתי לשביב של ביקורת להעיב על שגרת יומי. עם בתי, שסרבה בכל תוקף לבקבוק, לא היתה לי ברירה, ועבדתי מהבית עם גיחות קצרות ביותר למשרד. ויתרתי על הרבה אפשרויות בעבודה כדי להמשיך להניק, ויותר גבות התרוממו. אבל אני מאוד משוכנעת שאני עושה את הדבר הנכון ביותר, גם אם יש לכך מחיר כלכלי/חברתי/מקצועי. מדוע הביקורת מפריעה לך, בעצם? אני חושבת שהדרך להתמודד עם הביקורת היא להבין מאיפה היא באה ועל איזה כפתור היא לוחצת לך שגורם לך להיפגע ממנה.
אגב, אני "תומכת הנקה מתנדבת" ואשמח להעביר את הדיון לפסים אישיים במייל או בטלפון אם תרצי.
|
תוכן התגובה:
|