|
19/4/2003 22:33
|
מיכל פ
|
מאת:
|
|
זה פשוט מחמם את הלב
|
כותרת:
|
החום והאכפתיות שקיימים כאן, ונפלאה לי התחושה שיש כאן נשים נפלאות וחכמות שאפשר לפנות לעזרתן בעת הצורך. כל אחת שכתבה לי כאן קלעה בול באיזושהי נקודה. תודה לכן. זהר- בהחלט יש משהו במה שכתבת. לפני שנולדה הקטנה שלי (מאז אני בבית ומ א ו ד מאושרת) מצאתי את עצמי מקנאה לא פעם באחותי, שעשתה ככל העולה על רוחה כל היום, כל יום, כאילו אין עולם אמיתי שבו כולם הולכים לעבודה ומתעסקים בטרדות היומיום. לא פעם חלפה לי בראש המחשבה, איך היא מסוגלת להרשות זאת לעצמה. אבל כאן יש בנוסף דאגה אמיתית לשלומה ולרווחתה. אורית- תודה רבה לך על תשובתך המחכימה. אולי באמת אני לוקחת על עצמי כאן קצת יותר מדי אחריות, שלא כל כך שייכת אלי. אני חושבת שאלך איפשהו בין להרפות לבין (כפי שהציעה ליאתיתי) להעיר לה, ופשוט אנצל כל הזדמנות לומר לה שאולי קשה לה להאמין בכך, אבל יש בה הכוחות והיכולת להתמודד עם האמהות ועם האחריות העצומה שהיא נושאת עימה, ושאני שם אם היא רוצה בעזרתי. מיכל.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|