מרסי יקרה, המפתח הוא לדבר עם מישהו (ממט בלניאדו או מיקי שנהב באיכילוב או מישהו במעייני הישועה, אולי דרך יעל ארבל), שיהיה מוכן להיות האפוטרופוס של הלידה הזאת. אחת הבעיות במיילדות ציבורית היא שיש פרוטוקול וכל הנשים נכנסות לתוך הכללים והחוקים של הפרוטוקול. אפשר לשים רק התקנה לאפידורל ולא להזרים חומר אבל צריך למצוא את זה שיסכים. אני הייתי פונה לצד האנושי של הרופאים אליהם פונים ומדברת על חווית הלידה, מדברת על הצד הבריא והנורמאלי ועל זה שהיא ממילא יולדת בבית חולים ויש את רשת הביטחון למקרה שצריך להתערב. אפשר לדעתי למצוא מישהו שיתחבר לדרך שלה (בכסף מלא קל מאוד, אבל לא על זה אנחנו מדברות)רצוי וכדאי שגם מיילדות ציבורית תמצא בכל יולדת את המיקרה הספציפי, הפרטי, זה או זו שרוצה לחוות את הלידה בדרכה.
|
תוכן התגובה:
|
