לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות, חוץ מלחבק חזק חזק.

25/4/2003 09:43	איריס גוב	מאת:
לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות, חוץ מלחבק חזק חזק.		כותרת:
גם הפיצית שלי פתחה לה חרדת נטישה/זרים, בגיל 8 חד', שבאה בגלים עד היום (בת שנה וחדשיים כמעט). מזה זמן מה, אני מתקלחת כשבעלי עומד בפתח חדר האמבטיה, מחזיק אותה צורחת בהסטריה, פניה רטובות מדמעות, והיא מושיטה את שתי ידיה הקטנות. המצחיק בכל הסיפור הוא שעד היום לא נפרדנו ולו לחמש דקות. הקיצר, אני מנסה לומר, כי לעניות דעתי, מדובר באופי של ילד, לאו דווקא במציאות מעודדת היסטריה. לגבי הגן, השאלה היא, האם הוא מפסיק לבכות מיד כשאתם הולכים, האם הבכי נמשך עוד זמן מה? האם הוא מתנהג כבימי ההסתגלות הראשונים לגן? אין לי מושג אם את יכולה, אך אני הייתי לוקחת כמה ימי חופש, ומנסה הסתגלות הדרגתית נוספת לגן. וכן, כמה נדוש שישמע, זו תקופה, זה עובר, אפילו מהר מידי, ויגיעו ימים בהם תתגעגעי לימים בהם הוא נצמד אליך והיית מרכז עולמו.		תוכן התגובה: