איך בבית? איך עם הצאצאים? (אם יש)..
מבחינת מקום העבודה שלך- הסיפור שלי מאד דומה ומכאן ההזדהות העמוקה איתך. אני עובדת באיזה הייטק ששורד, עדיין, למרות ובזכות פיטורים נרחבים. לפני הלידה הראשונה שלי עבדתי במשרה מלאה ופול גז.. מאז חזרתי ספגתי מכות מימין ומשמאל ועוד כמה כיוונים (גם כאלה שאינם הוגנים..;)- והיום אני חוסרת עניין, מוטיבציה ואפילו עתיד מקצועי של ממש במקום המיובש שפעם התגאתי לעבוד בו. כל בקר אני מתבאסת מחדש ומיום ליום קשה לי יותר ויותר לבצע את המוטל עלי. אני לא טורחת אפילו לחפש אלטרנטיבות כי התנאים שלי חלומיים ואין לי סיכוי למצוא דבר דומה (אין לי מקצוע של ממש חרף התואר הפלצני בהסטוריה של המזה"ת...ואולי בגללו... :))) אבל.
אבל בבית אני מאושרת כל כך, וברגע שנסגרת מאחורי דלת המשרד יומי וראשי מתפנה כליל למושאי אהבתי וענייניי. (עד לבקר הבא). כל הזמן מלאה אסירות תודה עצומה ובלתי מתכלה על היותי אישה ואם, חלק מהמשפחה שלי וחלק מהעולם, למרות ראיה מפוכחת למדי של המציאות העגומה ברמת היוםיום.. (בעיתונים וכולי..אבל כאמור- איפה שחשוב- בבית הכל טוב למדי).
לכן אני שואלת איך בבית ואיך עם הצאצא/ים, ומקווה שכאן המצב טוב יותר. בכל אופן מאחלת לך הצלחה בהמשך. איתך במחשבות. :)
|
תוכן התגובה:
|
