|
27/5/2003 11:34
|
נועה ברקת
|
מאת:
|
|
מעבר לקצה
|
כותרת:
|
זה באמת קשה נורא. ואין באמת מה לעשות - היא רוצה אותך והיא יודעת למה. זה לא מעניין אותה שאת על הקצה ושאין לך כוח. מצד שני, אם את איתה, גם בלי כוח, גם מעוצבנת, עייפה, רעה, בלי כוחות - את איתה וזה עדיף בהרבה על מישהו אחר. זה סוג של מחמאה לא? אני בזמנים כלאו עוברת למוד השירדות - חיה מרגע לרגע, בדיוק כמו בחודשים הראשונים. בלי מחשבה מתי זה ייגמר, בלי מחשבה בכלל. ישנה כשאפשר, נחה כשאפשר, עושה את המינמום הדרוש, בהכי פחות מאמץ. איפה שהוא בתוכי אני יודעת שהימים האלו עוברים וזה אני מזכירה גם לך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|