|
27/5/2003 11:39
|
גל ש.
|
מאת:
|
|
חיבוקים
|
כותרת:
|
ליאתיתי מקווה שהרעה החולה הזו תחלוף לה מהר. בכל אופן, אני זוכרת שעם בני הראשון , ניצן (היום בן ארבע) כל התמודדות קשה נראתה ליממש סוף העולם, והיום עם נטע, בני הקטן (בן 9 חודשים- ועוד מעט גם שיניו תבקענה...)אני מרגישה קצת אחרת. הרי הדברים משתנים אצלם כ"כ מהר. היום שיניים, ומחר מילים חדשות שמעוררות בנו כזו אהבה וגאווה. סתם מנסה קצת לעודד ולחזק אותך.
ושרון ש. - גם לי יש את הטבלה על צבעי המאכל תלויה לה על המקרר, ואנו בוררים את המאכלים לפני שאנו מכניסים אותם לפה. ניצני לא אוכל את כל סוגי הקרטיבים והארטיקים בעלי הצבעים המזעזעים. אני מנסה לעשות את מה שניתן...
גל.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|