|
27/5/2003 14:36
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
|
נשמות טהורות שלי!!
|
כותרת:
|
אני לא יודעת איך להודות לכן. חייבת לציין שהתלבטתי אם בכלל לשתף אתכן כי "מה כבר זה יכול לעזור" ואני עדיין לא מאמינה כמה שעזרתן. אני פשוט חייבת התייחסות אישית (ממש לא חייבים לקרוא הכל. ארוך!):
נועה יקרה - קראתי אותך והנשימות חזרו לי. נתת לי כוח.
מעיין מקסימה, ישר ארזתי אותה ויצאנו להסתובב במרכז. אפילו ביקרנו אצל הרופא כדי שיגיד מה מגרד לה בראש, ופגשתי חברה שעברה במקרה, ואני חושבת שלצאת ולדבר עם אנשים ... היה מאוווד חכם. תודה רבה יקירה!!!
גל- דווקא את האהבה הפעם הרגשתי כל הזמן, וזה מה שעשה את ההרגשה עוד יותר דוחה. אבל תודה על הפרספקטיבה.
אוסי- תודה תודה על המילים המחממות שלך. בקשר לאקמולי, היא אחרי 3 ימים של חום עם אקמולי, אז נראה לי שעדיף בלי. אבל רשמתי לי. אני מוכנה עכשיו עם כל העייפות להיכנס למטבח ולהכין עוגה (בתקווה שאצליח לזכור להכניס לתנור בסוף..(:) - העיקר שתבואי.
אורלי של ליאור- את כזו מתוקה! זה שהצטרפת אלי בכעס עזר לי להעביר אותו. הייתי צריכה חיבוק גם שם, ושמת לב ונתת לי. תודה.
מיכלי יקרה- את נכנסת לליבי ולראשי. לא יודעת איך, אמרת הרי דברים שאני כנראה ידעתי, אבל אמרת את זה ככה שאפילו הראש המוגבל בזמנים כאלה שלי הפנים, והעביר מסר של שקט לבטן. תודה תודה תודה. ואכן קניתי את הרסקיו. היא עכשיו אחרי 3 טיפות על החניכיים (והשן!), ונראה שזה הרגיע. תבורכי. ואת צודקת, אני אלך לשתות קצת גם..(:
tul מתוקה, תודה! תודה! זה היה ליטוף שנגע עמוק. תודה.
עדי, אמנם לא יצאנו להתנדנד, אבל יצאנו, וזה עזר. אולי באמת כדאי שאתחיל לבדוק את מצב הנדנדות. לא חשבתי על זה עד עכשיו. תודה יקרה!
תמי, נשמה שלי, אני מקללת בלי הרף. ויש לי פה מלוכלך מותק... את כזו מתוקה, עשית לי חיוך LOLי. אני מתכוונת תיכף להתגנב לחדר ולעשות את עצמי לא שומעת כלום. תודה!!!
ארזית, מקסימה!!! תודה שהזכרת לי מה צריך לעשות. בחרופות קטנות זכרתי, אבל לרמה כזו עוד לא הגעתי ואיבדתי את הצפון. אני אצטט אותך בדיוק. הלב והראש שלי מודים לך בטונות.
גילי - זה עוזר, מה זה עוזר!... כמו תמיד המילים שלך נכנסות לי ישר לאן שצריך. לא ברור לי מה זה. עוד מההודעה הראשונה שפתחתי כאן בפורום אני רוצה להודות לך על מדהימותך. ובקשר לרייקי - אני עושה. אבל לא מצליחה לעשות לה. היא מסרבת בתוקף. יש רעיונות? וגם איך בדיוק לשים את הידיים? תודה תודה יקירה.
נועה מתוקה שלי, תודה שאת כאן. מאחלת לך בחזרה - שיעבור מהר מהר מהר. ומציעה לך לקרוא את כל מזונות הנפש שכתבו כאן מעל. זה בטוח יעזור גם לך יקרה.
סיגל - תודה, אני אנסה. בדרך כלל זה לא תופס אותה, אבל מה יש להפסיד.
זהו. אני מרגישה יותר טוב. שיקי עם אמא שלי, מקטרת (קצת) פחות ומחייכת יותר, אחרי אמבטיה להרגעות + 3 טיפות רסקיו (שיבורך). אני עם כוחות חדשים. אני אוהבת אתכן!!! תודה תודה תודה !!! שלכן, ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|