|
27/5/2003 15:19
|
זהר
|
מאת:
|
|
מה שהיה אצלנו זה...
|
כותרת:
|
תדעי לך שאני מנסה לענות לך מהשניה שפתחת את ההודעה, אבל משהו לא עובד לי היום בפורום, הודעות לא נשלחות לא יודעת למה... בכולופן, רציתי להגיד לך שיש כאן הזדמנות פז לשיעור מצויין על נתינה ללא תנאי...קחי נשימה עמוקה ועברי ל"מוד" הכרת טובה, כי הכרת טובה ורחמים עצמיים אינם יכולים לגור יחד... תשמעי ממומחית... את בטח זוכרת את סיפור ההנקה שלנו, וחוסר השינה נמשך כמובן הרבה אחרי הנקודה בה "נגמר" סיפור ההנקה... בעצם, בן כמה יואב ? 11 חודש...? אז זה כמה שזה נמשך... זוכרת את עצמי לילות שלמים עם הפיטמה בפה שלו, כבר שורפת, ואני בוכה ובוכה...מקללת בלב את עצמי ואותו ואת אלוהים. ואז הבנתי. תפילת הקסם שעבדה אז בשבילי - אלוהים, תודה שיש לי תינוק בריא, תודה שנתת לי להיניק אותו, ותודה על השיעור. פשוט אמרתי אותה כמו מנטרה עד שזה עבד. ולגבי ההידחפות -ניא בטוחה ששרון לא התכוונה לפגוע בך, כל אחד יכול לטעות. לטעות זה אנושי - לסלוח זה אלוהי... קבלי חיבוק גדול וסליחה אם חזרתי על דברים שכבר נכתבו, לא הספקתי לקרוא.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|