רוני,
הלידה שלי היתה חוויה מדהימה, ואני רוצה לספר לך על זה שהפחד הוא לפעמים זה שמביא את הכאב.
ואני הגעתי להכרה הזאת יותר בזכות רופאת השיניים שלי..., אצלה פתאום קלטתי שלא ממש כואב לי - אני יותר מצפה שייכאב לי, אבל אם תוך כדי אני ארפה, אנשום ואשאל את עצמי - מה את מרגישה? - התשובה לא בהכרח תהיה - כואב לי - היא יכולה להיות - חם לי, שורף קצת, לוחץ קצת, יש רעשים וריח מוכרים ומפחידים - אבל ברגע שמצליחים לבודד את התחשוות השונות הן מתחברות למשהו שאינו דווקא "כואב,.
אני "החזקתי מעמד" עד פציחה של 9 בלי אפידורל, ואז החלטתי לקחת (היו לי כבר נוזלים מוכנים בעירוי למקרה שארצה) והחוויה של קבלת הזריקה גם הזכירה לי את הטכניקה הזו - המרדים הרי מתאר לך כל מה שהוא עושה - וגם שם - אם את בפאניקה את הרי תחשבי - זה נורא יכאב - ואז אולי יכאב - אבל אם תקשיבי לו ותאמיני לו - עכשיו תרגישי לחץ, עכשיו חום... זה בדיוק מה שזה..
לידה שניה, כמו ילד שני מן הסתם, אחרת לחלוטין - אולי אם תצליחי לבוא אליה נקיה יותר כמו שאת מתכוונת לעשות - היא תהיה שונה. נסי אולי לשים לב איפה את נלחצת, ושם לשחרר. את הגוף, את הראש.
אז תנסי לחשוב על זה ככה, ולסמוך על עצמך, ואם לא בא לך שבעלך יהיה איתך נסי לבד קצת, להתרכז ולנשום, לפעמים הכוחות הכי טובים שלנו מפתיעים.
ושיהיה ממש טוב!!
|
תוכן התגובה:
|
