|
24/6/2003 22:36
|
נירה
|
מאת:
|
|
ענת יקרה,
|
כותרת:
|
אני פשוט מתה על הנשמות הטובות האלה...מה הקטע שלהם? הרי אין דבר טבעי יותר מהקמת משפחה!
גם אצלנו ההפרש הוא שנתיים בין שניהם. יש ימים טובים יותר ויש פחות. את יודעת איך זה דינאמיקה בין אחים, יש רגעים מופלאים וכאלה שלא קלים, אבל ככה זה, ואנחנו חיים את חיינו וטוב לנו! ואני יכולה להוסיף ולהגיד לך שההפרש הזה הוא נהדר בעיניי- קנאה תהיה בכל גיל (אגב, היא לא חייבת לבוא לידי ביטוי בצורה קשה) הייתרון לדעתי הוא שבגיל הזה הילד די מקבל את כל מה ש"מנחיתים" עליו פשוט כי הוא קטן עדיין. אחרי שבוע הבת הגדולה שלי לא זכרה כבר (לפחות במודע) איך היו החיים כשהיא היתה לבד ולכן לא היו קשיים שהתבטאו ברצון "להחזיר את אחיה למקום שממנו הוא בא"... הקושי הוא בעיקר ברגעים שהיא צריכה אותי ואני לא פנויה אליה.
ולעניין- האם המיטה שלו אמורה לעבור לרך שיוולד ? (בן או בת?) אם כן, מהר מהר להעביר מיטה. אם לא, אולי תשאלו אותו אם בא לו לעבור למיטה של גדולים? אצלנו המעבר למיטת גדולים לא היה מלווה בש-ו-ם בעיה, ואם כבר היא נורא התלהבה מהעניין. ובכלל למדתי לא ללצפות לשום דבר כי מי יודע מה יקרה?
ובקשר לחדר הלידה, לא בטוח שיש תשובה נכונה- איך את מרגישה בעניין?
וחוץ מזה, לא יאמן איך שהזמן עובר!!!!
נירה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|