|
25/6/2003 12:56
|
ilona
|
מאת:
|
|
שלי יקרה
|
כותרת:
|
אני במקומך מעכשיו לא הייתי עוזרת "לחברה" שלך למצוא עבודה אחרי מה שהיא אמרה על הבת שלך במטרה להכאיב - לפחוט עד הסליחה ויכול להיות שהיא במצב נפשי קשה אז כמו שאומרים אין לשפוט אדם בשעת צערתו - אז אולי סליחה תגיע. אני ממש בוכה איתך ותאמיני לי גם אני בזמנו הייתי במצבך ואחרי פעם ראשונה - למדתי לא להתקרב יותר מדי כדי שלא יכאב יותר מדי... אפילו לחבר שלי לא הרשתי לעצמי להתחבר יותר מדי - רק באמת אחרי כמה שנים אין מה לעשות בנאדם כשטוב לו - נחמד לאחרים וכשרע לו - מתנהג מגיל אז בנתיים תנסי לראות גם דברים טובים - כמו יש לך בת נפלאה שאת מתה אליה וכו,תנסי לעשות משהו כדי לא לחשוב על זה - זמן מרפא
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|