קודם כל - יש דבר כזה. לי יש אחת כזו, לא מאמינה שאי פעם תהיה עוד מישהי שתגיע לרמה של מה שיש בינינו. זה מבוסס על המון פרמטרים, ומרגיש כמו נישואין לכל דבר (או כמעט לכל דבר).
בקשר למה שכלבובה כתבה, יש המון אמת במה שהיא כותבת, אבל יש גם המון חכמה בלגשת לבדוק את עצמך. אני יודעת על עצמי שבחרתי בחור אחרי בחור באותה נוסחה אומללה שהביאה לאותו סוף +- עם כולם. כמובן שחשבתי שמה לעשות, אין גברים בעולם שלי, אבל בטיפול הבנתי שאני זו שהסתכלתי, סיננתי ובחרתי בדיוק את אותו דגם. לפעמים עם חלון נפתח בגג, צבעים אחרים, לפעמים עם גלגלי מגנזיום, אבל עם אותם דפקטים בדיוק בייצור. לכן כן הייתי בוחנת את העניין, כי ליפול 3 פעמים לאותו בור - זה נשמע קצת יותר ממקריות.
אבל! מאוד יתכן שהחברה הנוכחית לא נפלה לבור אלא פשוט מעדה, ובגלל העבר הרגיש שלך, את לקחת את זה נורא ללב (ולא מאשימה אותך). הייתי מנסה לדבר, להגיד שהעליבה, לשאול מה קורה, אולי תוכל להסביר, אולי סאלוש צודקת והיא פשוט דרכה במקום רגיש בלי בכלל לדעת - זה קורה לצערי הרב מאוד. תני לה עוד הזדמנות. לפעמים כשאנחנו תקועים בטוסיק של עצמנו אנחנו לא כ"כ מצליחים לראות את שאר העולם. כמובן צריך לראות - אם היא מתנצלת, ומסבירה, ואת רואה שלא היתה כוונה לפגוע - סבבה (לדדעתי) - באמת קורה. אבל אם לא, אם יש לך התחושה שהיא כן ניסתה ממש לפגוע בך (ותנסי לברר את זה טוב טוב כי בכל זאת יש לך משקעים שיכולים לעוות את המציאות) - שתעוף. כי (וכאן מסכימה מאוד עם כלבובה) - לקנא זה רגש שאין מצב שהוא לא יפקוד פה ושם אדם אנושי. אבל מכאן ועד לרצות לפגוע? - אין שום קשר, ולא לעניין בכלל בכלל. אם זה המצב, לדעתי, לזרוק - וללכת לטיפול להבין למה את בוחרת אותן כאלה.
ושוב חוזרת להתחלה - בטח שיש! אל תתיאשי מהעולם. אני התחתנתי בסוף, עם הגבר המדהים ביותר. רק הייתי צריכה לפקוח את העיניים ולהוריד את משקפי הדפקט.
שיהיה לך המון בהצלחה, ובינתיים - חיבוק. ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|