כשיש דלקת חניכיים, או בזמן טיפול שיניים, בעיקר טיפול אגרסיבי במיוחד, כמו עקירות, יש חדירה של חיידקי פה לכלי הדם. חיידקים כאלה עלולים להתיישב על מקומות בעייתיים בלב ולגרום לדלקת בשריר הלב. לא סמפאטי. מהם המקומות הבעייתיים? מקומות בהם יש זרימת דם שאינה חלקה, כמו במצב של פגם בשסתום הלב (הזרימה הלא רגילה נשמעת לרופא כ"רשרוש") או פגם במחיצה בין חדרי הלב. כדי למנוע סיכון כזה, לוקחים מנה מאד גדולה של אנטיביוטיקה לפני טיפול שיניים ושיננית. מתוך תקווה, שאז ימותו החיידקים שיכנסו לזרם הדם. תשאלי, רגע, ומה בדבר דלקת החניכיים? הרי אז בכל ביס יש סיכון לכניסת חיידקים לזרם הדם. נכון! ולכן רבה חשיבות בריאות החניכיים במיוחד אצל מי שיש לו בעיה לבבית. לא בכל מצב חייבים לקחת אנטיביוטיקה. אם עושים סתימה שטחית בשטח הלעיסי בשן, אין כל דימום משום מכשיר, ואז לא סביר לקחת אנטיביוטיקה. חדשות לבקרים יוצא גם פרוטוקול חדש למתן אנטיביוטיקה לפני טיפול שיניים. לאחרונה ממליצים לקחת רק לפני טיפולי שורש, עקירות וטיפול אצל שיננית, וכן ניתוחים בפה. רצוי גם לנקוט אמצעי זהירות נוסף, שממש לא מזיק, גם אם אין בלב שום בעיה, וזה לשטוף את הפה בכלורהקסידין למשך דקה לפני הטיפול, לשם חיטוי. (גם את העור לפני זריקה מחטאים וזה מובן מאליו. למה לא את הפה?) אבל לא כל רשרוש בלב מהווה סיבה למתן אנטיביוטיקה. רשרוש "פיזיולוגי", שהוגדר ככזה אחרי אקו לב, אינו מחייב מתן אנטיביוטיקה. לעומת זאת, אחר השתלת קוצב, או מסתם מלאכותי, יש לקחת אנטיביוטיקה פרופילקטית =מניעתית, כמו במצב של מום מולד. עצתי לך, ללכת לקרדיולוג ולהתייעץ איתו. הם מודעים לפרוטוקולים החדשים ויכולים לקבוע צורך באנטיביוטיקה. בכל מקרה, קחי ממנו מכתב, גם אם אין צורך באנטיביוטיקה וצלמי אותו. תני לכל רופא שיניים או שיננית שמטפלים בך ותמנעי כאב ראש וטרטורים מעתה והלאה.
|
תוכן התגובה:
|