פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
22/7/2003 21:35 קרן מאת:
אני מכירה מקרוב... כותרת:
דובה יקרה,
אני חליתי שהייתי בת שלוש עשרה,קיבלתי טיפולים כימוטרפיים במשך שמונה חודשים וכן זה קשה מאוד,אבל הנה, אני הוכחה חיה שאפשר לצאת מזה.
אני חושבת שאסור להסתיר מהילדה כלום, כי לא יעזור, היא תגלה במוקדם או במאוחר בדיוק מה זה ולהורים או לבעל מקצוע יש את היכולת לספר על המחלה והטיפול בצורה הכי טובה, עד כמה שזה יכול להיות טוב.
לדעתי חוסר הידיעה וההבנה מפחידים יותר גם בשבילה. אני זוכרת שהייתי כל כך מפוחדת שבאמת האמנתי שיש לי בגוף סוג של סרטן (החיה!) ואני זוכרת ששכנה שלנו, שהיא רופאת ילדים(!) הסבירה לי פעם שכשאמא שלי היתה בהריון היו לה תאומים והתאום שלי נדבק אלי במקום להתפתח...
את מבינה מה עבר עלי?
עד שהעובדת סוציאלית האונקולוג וההורים שלי ישבו איתי והסבירו לי הכל מא' עד ת' ועשו לי סדר בראש.
אני חושבת שהכי חשוב זה להיות איתה, לתמוך בה, לפנק, מתנות וכל מה שהיא רק תרצה. לדאוג שהיא תהיה כ ל ה ז מ ן שמחה, מוקפת, נאהבת.
זה מה שההורים שלי עשו וזה והאהבה שלי למשפחה שלי, מה שבסופו של דבר החזיק אותי פה.
חוץ מזה, אני חושבת, וגם ראיתי את זה אצל מספר אנשים, שיש שלבים ב"קבלה" של העניין. שלב ההדחקה, שלב ההסתרה (שלא רוצים לראות אף אחד), שלב הנפילה לבעסה (למה אני?) ולאט לאט מרימים את הראש ואז כבר רוצים או מוכנים לקבל את התמיכה (וזה בדרך כלל השלב שאתה לא כותרת ראשית ויש קצת התרחקות מסביב והמשפחה חייבת לעמוד לצד החולה)
אני חושבת שההורים שלה נמצאים בשני השלבים הראשונים וכנראה שזה חלק בלתי נפרד מהתהליך. אבל לא רצוי להתקע שם יותר מידי, צריך לשתף את הילדה בהכל
(כמעט), לראות את הטיפולים כתקופה שבסופה יש רק דבר אחד בריאות ואור
(טוב נו וגם טיול לניו יורק, חדר חדש, מחשב וכמה ליווסים...)
אני שולחת לכולכם חיבוק ענקי.
רק בריאות, קרן

 תוכן התגובה:

תגובות נוספות
22/7/2003  15:18 אני מכירה.. - רונה
22/7/2003  16:35 האם ידעתן שיש טיפול אלטרנטיבי שידוע זה שישים שנה - שרה
22/7/2003  16:43 סיפור קשה עם סוף טוב - עדי אמא של יובל
22/7/2003  16:51 לא מכירה סיפורים אבל מתפללת שתעבור את זה ותחלים בקרוב. (ל"ת) - אורלי של ליאור
22/7/2003  19:38 אלהים! בריאות והחלמה שלמה לקטנה. ליבי איתך. (ל"ת) - איריס גוב
22/7/2003  20:54 הלוואי ויכלתי לעזור!!! שולחת המון אנרגיות חיוביות והחלמה מהירה. (ל"ת) - טלי א.
22/7/2003  21:01 דובה יקרה, הנה שני לינקים שאולי יעזרו לך, - נירה
22/7/2003  23:26 דובה יקרה - אין לי עצות או אינפורמציה - רק תפילות לשלומה... (ל"ת) - שרי
23/7/2003  09:59 מצטרפת לתפילות תהיו חזקים (ל"ת) - Adi
23/7/2003  10:01 דובה יקרה- מצטרפת לתפילות... (ל"ת) - לירון
23/7/2003  11:34 תודה רבה על שיתוף הפעולה (הכוונה לתפילות) ובמיוחד על הסיפורים החיוביים. זה אכן נותן תקווה! (ל"ת) - דובת גריזלי
23/7/2003  13:13 דובה יקרה, מאחלת החלמה מהירה לקטנה! (ל"ת) - סאלוש
23/7/2003  17:02 דובה , אולי תיקני להם מתנה - ענת סימון
23/7/2003  19:43 ואם בספרים עסקינן - תיתי
23/7/2003  23:19 כן, תודה על המלצות הספרים. הספר של שרה חמו מצוי אצלנו, אנו קרובים אליה קרבת חיתון וחמותי עבדה אצלה בצימר... (ל"ת) - דובת גריזלי
23/7/2003  23:47 דובה הנה: סיפור עם סוף טוב, עידוד ועצות (ארוךךךךך) - לימפומנית
24/7/2003  04:55 ללימפומנית - את יודעת, זה גם כמו סוג של סיפור לידה... - annat
24/7/2003  10:52 ואוו לימפומנית, איזה סיפור מדהים - אסנת ש.
24/7/2003  13:21 לדובה - רק בריאות וללימפו' - ברשותך אני מדפיסה ומעבירה לחברה (ל"ת) - מ
24/7/2003  13:24 לדובה - רק בריאות!!! וללימפו' - ברשותך אני מדפיסה ומעבירה לחברה - מ
25/7/2003  16:11 אסנת ש. , מ', ענת - תודה רבה על ההתיחסות ועל החיבוקים ואיחולי הבריאות - לימפומנית
25/7/2003  17:17 לימפו' (לשעבר, שלא תדעי צרות!), את גדולה מארץ הגדולים! - דובת גריזלי


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש