|
23/7/2003 07:17
|
עדי אמא של יובל
|
מאת:
|
|
כמובן שהבוקר אני מרגישה רע יותר...
|
כותרת:
|
בעיקר שחצי לילה הייתי ערה. סתם. יובל ישן כמעט כל הלילה ואני הסתובבתי בבית. אמא'לה ודולפינה - תודה על עצותיכן. נראה לי שאכן אתחיל קודם כל עם ויטמין סי. ד"ר לייבוביץ - תודה וטוב שאפשר לקחת. רוניתה - את כבר בריאה? אני אנסה לחסל את זה מהר. היום תבוא גיסתי לשחק קצת עם השובב הקטן. תרגישי טוב גם את! ליאתיתי - קודם כל חיבוק בחזרה. אני מבינה מה את אומרת על כאבי גרון אבל זה לא לוקח במקרה שלי. כל התקררות מתחילה אצלי בגרון ועוברת לאף אחרי יממה. אבל אני יודעת מה זה כשהמילים תקועות בפנים. היה לי פעם חבר שהיה פשוט נכה רגשית וכמובן שהדביק אותי במחלה הזו. כל מה שרציתי להגיד לו ולא יכולתי, כל מחשבה ורעיון - נתקעו לי בחזה. זה בא לידי ביטוי בחלומות בהם ניסיתי לדבר ולא הצלחתי ואז הנסיונות לדבר היו מפיקים ממני קול שהיה מעיר אותי, מין זעקה. את מכירה את זה? זה סיוט. לשמחתי הפעם אני במערכת יחסים שבה הכל יוצא החוצה וגם החלומות האלה כבר נשכחו. את צודקת שאני צריכה חופש, מרחב. קצת קשה כשאני מיניקה אבל אני צריכה למצוא את הדרך לחופשים קצרים לפחות. אני אדאג לזה עכשיו. תודה תודה תודה. עדי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|