גם אני הייתי שם ואני כל כך מבינה אותך, ההפתעה הלא נעימה הזו מנפצת את איך שראינו את הרגע הזה בדמיון מהרגע שידענו על ההריון. התינוק לא ורדרד וחיכן כמו שתיארנו אותו הלידה באה בהפתעה, הכל השתבש והקטנטונת חסרת הישע שנדמה שאת לא יכולה לעשות כלום בשבילה. אני מכירה את התחושה שההלם הזה משתק אותך אבל ענת יש לך מה לעשות, יש לך תינוקת קטנה שזקוקה לך, לטפי אותה, דברי אליה, היא מכירה את הקול שלך טוב מאוד, תעבירי לה ביטחון דרך הידיים שלך.
אני לא יודעת באיזה פגיה אתן נמצאות אבל אני יודעת שברוב הפגיות יש אפשרות להחזיק אותה אם היא מעל לקילו וגם לעשות קנגרו (את מורידה חולצה, מפשיטים אותה והיא עליך, מרגישה את החום שלך, זה מדהים!), תבדקי אם יש אפשרות לטפל בה, להחליף לה חיתול, למדוד לה חום לשאוב לה חלב,
את אמא לכל דבר, גם אם את לא מרגישה ככה עכשיו, היא שלך, ועוד מעט תגשימו ביחד את כל החלומות ההם...
חשוב מאוד שתשמרי על עצמך, בערב תנוחי ואם את גרה קרוב אולי תוכלי לקפוץ לנוח באמצע היום, את חייבת לשמור כוחות לאחרי שהיא תצא הביתה ותאמיני לי ענת, זה קורה יותר מהר ממה שאת מדמיינת לעצמך, את רק צריכה אמונה בעצמך, בקטנטונת וסבלנות שתשתלם לך ובגדול!
אני מצרפת לך קישור לסיפור הלידה של בן בן http://www.leida.co.il/message.asp?qt=16071, יש לו סוף טוב
וגם קישור לאלבום של הפורום http://www.pictor.co.il/
( שם משתמש: leida סיסמא: forumleida) אני אשים שם תמונה של בן
בפגיה, זונדה באף, סד ביד עם עירוי, המדבקות של המוניטור, ותראי את הבובי היום!!!
הכל עובר, את עוד תלטפי את השיער הרך שלה ותתמלאי בכל כך הרבה דברים שלתקופה הנוכחית לא ישאר מקום.
אני זוכרת שברגע שהלבשתי את בן בבגדים שלו, רוב העצב נעלם לי.
בשלב מאוחר גיליתי שהיו לפגיה הרבה יתרונות, בן אכל כל שלוש שעות, כמו שעון שוויצרי, הוא התרגל לרעש בפגיה, ושום קול, גם לא חתונה בסלון אצלנו בבית, מפריע לו. בפגיה הוא התרגל לאכול גם מבקבוק, גם ינק וגם מוצץ ותימרן בין כולם כמו אלוף ואני למדתי לטפל בו לאט לאט, ויצאתי מבית החולים אמא מנוסה, כן זה לא האידיאלי, אבל יש גם דברים חיוביים.
אני שולחת לשלושתיכם חיבוק ענק, אני אשמח לעזור באוכל, ביקור (בחוץ כמובן), יש לי גם בגדים מיוחדים לפגים, שאריות של hmf, ומוצץ חדש פיצי
ששלחו לי מחו"ל.
068-529901 מתי שתרצי
קרן
|
תוכן התגובה:
|
