|
9/8/2003 21:31
|
דובת גריזלי
|
מאת:
|
|
רונה, זה נשמע כמו קפיצת גדילה,
|
כותרת:
|
רגיל לגמרי בגילו של ירדן. בכל פעם שצריכת החלב גדלה בקפיצה כזאת הילדים יונקים לעתים קרובות מאוד (בייחוד בלילה) כדי לגרות את בלוטות החלב שלנו, עד שגופנו מתחיל לייצר כמות גדולה יותר, ואחרי כן הלילות משתפרים שוב.
בעניין ההירדמות בהנקה לא הייתי דואגת: כזכור לי את חושבת לחזור לעבודה בעוד חודשיים. מי שיטפל בו יצטרך להרדימו גם ביום, ובלי השד. המטפלת שלנו למשל לימדה את הדובנת להירדם בהיעדרי בעגלה. כשהיינו בשליחות ולימדתי שעות רבות בעלי השתמש בפטנט של המטפלת. בחודשים האחרונים (הילדה שנה פלוס) אני יוצאת לעתים רחוקות גם בערבים ובעלי מרדים אותה בנדנדה. פעם אחת היינו מוכרחים לצאת בלילה יחד לאספת ההורים בגן שהיא תירשם בו וגם סבתה ששמרה עליה השתמשה בנדנדה, אלא שמחוסר הרגל זה לקח הרבה יותר זמן וקצת בכי ("אימא, אימא, האם, האם!")... כמובן היא התכוונה לשד! אבל אני בטוחה שלו הייתה רגילה להישאר עם סבתא בערבים היא לא הייתה בוכה כלל, כמו שאינה בוכה לאבא. שומר טף מקרי מקרב אנשים לא מוכרים לילד לא בהכרח מומלצים כי גם מי שאינו רגיל להירדם בהנקה עשוי להתעורר כעבור כמה זמן ולהיבהל למראה פרצוף זר! עדיף לפנות לאותו האדם שמטפל בו בשעות העבודה הרגילות שלך, אם אתם רוצים לצאת יחד.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
