|
11/8/2003 20:29
|
ד
|
מאת:
|
|
מה שהכי יפה לדעתי אצל ילדים
|
כותרת:
|
הוא שהם לא מרגישים חייבים להרגיש דברים לפי הספר כמונו.הם לא צריכים להראות עצובים כשמישהו הולך ושמחים כשהוא חוזר, הם הרי אפילו לא מחויבים למצב רוח מסוים ויכולים לצחוק עד לב השמיים ברגע אחד ולבכות בשיברון לב עצום ברגע אחר. בקיצור, הם עושים בטבעיות את מה שמליוני בודהיסטים נקרעים כדי להצליח לעשות: הם חיים את הרגע. מאוד הגיוני שהיו רגעים בהעדרות שלך שהוא ממש סבל והתגעגע ורגעים אחרים שהיה לו מעניין וכיף ואולי באחד מרגעי הכיף מצאת אותו. אז בואי נשמח ונאהב את הנשמות החופשיות הקטנות ואולי אפילו ננסה להיות כמותם מדי פעם...אפילו שלפעמים בא שגם הם ישמחו לראות אותנו כמו שאנחנו שמחים לראות אותם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
