|
19/8/2003 11:28
|
שחר ב
|
מאת:
|
|
לאפרת: זה לא שהוא לא נוגע בשוקו בכלל אבל
|
כותרת:
|
בבית וגם באופן כללי אני רוצה שמשקה ה"דיפולט" שלו יהיה מים. המצב בו הוא לא יסכים לשתות שום משקה אחר שהוא לא שוקו או משקה לא ממותק הוא לגמרי לא דמיוני: אני מכירה לא מעט ילדים שהתרגלו למשקה ממותק ולא היו מוכנים לחזור ולשתות מים. עם נועם זה קרה לי עם יוגורטים: לאחר שביססתי יפה את היוגורטים הלא ממותקים החלטתי שמותר גם לגוון לו קצת ולהכניס גם יוגורטים ממותקים. תוך חודש כל היוגורטים הלבנים עפו מהתפריט כאילו מעולם לא היו שם. עדיין אני נותנת לו יוגורט סויה ודניאלה שזה נראה לי פחות נורא מהגמדים ודומיהם, אבל עדיין, מסתבר שגם אחרי שילד הורגל למאכל בריא, אם הוא ייחשף למשהו יותר מתוק ההרגל הבריא יכול ללכת לאיבוד.
זה שאת אוהבת שוקו ושותה גם מים זאת לא הוכחה שזה מה שיקרה גם לנועם. ראשית, את אדם מבוגר (גם אני שותה שוקו ועדיין המשקה העיקרי שלי הוא מים), ושנית, לא אצל כל אדם התגובות הן דומות. אני קלטתי אצל נועם את סימני ההתמכרות לשוקו, ולכן היה חשוב לי מיד ליצור גבולות. יכולתי ללכת על גישה של "רק פעם ביום", אבל יותר נוח לי ללכת על גישת ה"בבית בכלל לא", וזה לא נראה לי נזק כל כך גדול. הוא יודע שאם באים לסבתא/חברים או כל ארוע החורג מהשגרה (ויש כאלו לא מעט) הוא יכול לקבל שוקו כרצונו.
אני לא יודעת בני כמה הילדים שלך, אבל מדובר בתינוק, אני חושבת ששווה להשקיע הרבה מאמץ ומחשבה בנושא התזונתי, לפני שאתה מוצא את עצמך עם ילד שמסתובב כל היום עם שקית במבה ביד ובקבוק שוקו ולא מוכן לשום דבר אחר (ואני מכירה אישית כמה ילדים כאלו).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|